קבוצת הדו-לשוניים דוברי ערבית ועברית היא קבוצה נדירה ומיוחדת שהאנתרופולוגים מתקשים לפענח. מבין שמונה מיליארד בני אדם החיים על כדור הארץ הדוברים אלפי שפות, דוברי ערבית ועברית מונים כשני מיליון אנשים, המהווים כ־0.00025% מאוכלוסיית העולם. קבוצה זו מורכבת מפלסטינים אזרחי ישראל, וכמה אלפי אסירים פלסטינים שלמדו את השפה העברית בבתי הכלא הישראליים, ועוד קומץ יהודים ישראלים בוגרי יחידות מודיעין בצבא הישראלי.

ככותב אורח במגזין זה, נתבקשתי לכתוב מאמר דעה אודות מקומה של השפה העברית בחיי, ומה היא מייצגת עבורי. למרות שהשפה העברית היא השפה השנייה שבה אני שולט כמעט ברמת שפת אם, אני מודה שאני לא זוכר כיצד ומתי למדתי עברית. רכישת השפה העברית לא הייתה החלטה שקיבלתי בוקר אחד. מעולם לא החזקתי בדעה שעברית היא אחת השפות הנפוצות והחשובות ביותר במזרח התיכון, ולכן אני חייב לשלוט בה. לימודים בתיכון ישראלי דובר עברית היו האפשרות היחידה כמעט ללימודים תיכוניים ברמה גבוהה באזור מגוריי, ולכן נרשמתי לבית ספר "יהודי". לא קיבלתי החלטה מושכלת ללמוד בתיכון על טהרת העברית כדי לשפר את שליטתי בשפה.

כשסיימתי את חובותיי במערכת החינוך הישראלית והתחלתי לחשוב על לימודים אקדמיים, לא החלטתי ללמוד באוניברסיטה העברית בגלל השפה, זו הייתה האפשרות היחידה בפניי ללימודים באקדמיה בארץ. כשסיימתי את לימודיי האקדמיים ורציתי להתחיל את הקריירה שלי, בחירתי הראשונה לא הייתה עבודה שבה אצטרך לתקשר ביומיום בשפה העברית. זו הייתה, ועודנה, האפשרות הריאלית היחידה המוצעת בפניי בשוק העבודה הישראלי. 

שפה היא הרבה מעבר לכלי תקשורת בין בני אדם. ידיעת השפה היא צעד בסיסי כדי להתחיל להבין לעומק את התרבות והשיח של דובריה, להבין את ההומור, הספרות, והג'סטות היומיומיות. שפה היא הערוץ שבאמצעותו ניתן לשמוע את דובריה בלי תיווך של גורם שלישי ולתקשר איתם באופן טבעי, וזה קריטי לטיב ומשמעות התקשורת הבינאישית. השפה העברית רדפה אחריי גם כשניהלתי ארגון משותף ששואף ליצור אלטרנטיבה של מרחב שוויוני. מספיק שדובר עברית אחד יהיה נוכח בדיון כדי שכל המשתתפים דוברי הערבית יעברו לדבר בעברית כדי שדובר העברית יוכל להשתתף. מרחב שוויוני ממש!

מצד אחד, אני מרוצה מהעובדה שאני שולט בשפה העברית ברמה גבוהה ושהוספתי עוד שפה למאגר השפות שבהן אני שולט. מצד שני, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, אני חש אנטגוניזם וניכור שהולכים וגוברים כלפיה. 

ישראלים נוהגים להפנות לפלסטינים אזרחי ישראל שאלה שחוקה: האם אתה רוצה להשתלב בחברה הישראלית? ואני שואל, האם ציוני העולם הגיעו למרחב הזה כדי להשתלב או כדי להשתלט? האם עברית היא שפה "משתלבת" או "משתלטת"? מדוע כמה מיליונים בודדים של דוברי עברית הגיעו לחיות במרחב של מאות מיליוני דוברי ערבית, וטרם שלטו בשפה הערבית, גם אחרי עשרות שנים? איך יהודים ערבים הגיעו לארץ כשערבית הייתה שפת האם שלהם, אך השפה לא הונחלה לדור הבא, והיא נעלמה עם מותו של אותו דור? כיצד איבדו צאצאיו של אותו דור את המבטא המקורי והתקני של האותיות הגרוניות, כמו ח' ו־ע', ואימצו את המבטא האשכנזי האירופי?

המסקנה המתבקשת היא שעברית, כפי שאנו מכירים אותה היום, היא שפה פולשת המבקשת להשתלט, ולא להשתלב. משפה עתיקה עם היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה, הפכה העברית לזרוע נוספת בתודעה הציונית הקולוניאליסטית. עברית היא השפה שבה מצדיקים חברי כנסת ודמויות בכירות בתקשורת הישראלית אונס של אסירים, הרעבה קולקטיבית, הפצצה של בתי חולים ודה-הומניזציה של עם אחר. עברית היא שפתו של הקולוניאליסט החש עליונות כלפי המרחב אליו הגיע, ובו הקים את מדינת היהודים.

העברית החדשה הפכה לשפה עוינת וזרה למרחב שבו היא מתקיימת. העברית של ימינו צריכה לחשב מסלול מחדש.