כתבות
מהלך הוצאת הוועדות להפצת השלום (אפשאא אלסלאם) מחוץ לחוק מגיע בהקשר המלחמה האכזרית שמנהל המשטר, שירותי הביטחון והצבא הישראלי נגד העם הפלסטיני בעזה ובאזורים מסוימים בגדה המערבית מאז השביעי באוקטובר 2023, הכוללת קמפיין רדיפה והשתקה.
כמעט עשור לאחר הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, פשטו ביום שלישי 28 לינואר כוחות הביטחון על משרדי הוועדות להפצת השלום בעיר אום אל-פחם ואסרו את פעילותן. זו הכותרת שחזרה ופרסמה התקשורת העברית מאז יום שלישי אחר הצהריים בניסיון מכוון, ובשיתוף פעולה עם שירותי הביטחון, לגרום לצעד הזה להיראות כהמשך וכהשלמה לרדיפת הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, והוצאתו מחוץ לחוק בשנת 2015.
בנוסף, פשטו כוחות הביטחון על ביתו של שיח' ראאד סלאח, העומד בראש הפעילות לרפורמה חברתית שהוועדות להפצת השלום עוסקות בה. בתום הפשיטה, נעצרו לחקירה השייח' ראאד סלאח וכמה דמויות חברתיות העוסקות בפרויקט נגד אלימות במסגרת ועדות אלה. מכיוון שהשייח' ראאד סלאח היה ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית לפני הוצאתה מחוק לחוק בשנת 2015, די היה בפעילותו כראש הוועדות להפצת השלום אחרי שחרורו מהכלא בשנת 2021 להכניס את הוועדות למעגל "האיום על המדינה", גם אם פעילותן הייתה חברתית רפורמיסטית. כוחות הביטחון והתקשורת הישראלית מצדיקות את הוצאת ועדות אלה מחוץ לחוק על ידי קשירתן בהוצאת הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית מחוץ לחוק, כחלק מאג'נדה ציונית-ביטחונית מגמתית המסיתה נגד החברה הערבית בכללותה, ולא רק נגד זרם מסוים.
ללא ספק, האיסור על פעילותן של הוועדות להפצת השלום ועמותת מואססת אלסילם אלאג'תמאעי ללאסלאח ואלתחכים (העמותה לשלום חברתי, לרפורמה ויישוב סכסוכים) שחתם עליו שר הבטחון ישראל כ"ץ בתאריך 19.1.2025 בתואנה כי הן "ארגון טרור בהתאם לחוק המאבק בטרור" ממשיך את הרדיפה והאיסור הביטחוני שהשפיעו על הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית לפני כעשור. יחד עם זאת, אין זה ההקשר היחיד. איסור פעילות הוועדות להפצת השלום קשור להתגברות הפשיעה המאורגנת המשתוללת בחברה הערבית, שכן יש המאשימים את שירותי הביטחון ברפיון, ואפילו שיתוף פעולה, עם ארגוני הפשיעה נגד האזרחים הערבים בישראל. לפיכך, לא ניתן לראות את הוצאת הוועדות להפצת השלום מחוץ לחוק – אותן ועדות מקומיות בעלות אג'נדה חברתית המבקשות להילחם באלימות ובפשיעה – אלא דרך פריזמה של שיתוף פעולה בין ארגוני הביטחון לטובת ארגוני הפשיעה, ונגד כל ניסיון לבלימתם. אם לא נסתכל על הוצאת הוועדות מהחוק דרך הפריזמה הנ"ל, כיצד ניתן להסביר את האיסור על פעולת יוזמה אזרחית-חברתית בדמות הוועדות הללו המנסות ליישב סכסוכים בתוך החברה הערבית, במיוחד בצל התפשטות הפשיעה והפצת הנשק המובילים לרצח בני ובנות החברה הערבית כמעט מדי יום?
שירותי הביטחון הישראליים הוציאו את הוועדות להפצת השלום מחוץ לחוק בימים שבהם החברה הערבית עדה למעשי רצח בקצב של כשני מעשי רצח ביום. בהתחשב בשיעורי נפגעי העבירה בשנים האחרונות, ולמרות שהייתה חשיבות רבה לוועדות אלה כיוזמה אזרחית למטרות שלום בשנים האחרונות, הן למעשה אינן יכולות למנוע פשיעה מאורגנת ואת התפשטות הנשק בחברה הערבית. יחד עם זאת, הוועדות להפצת השלום – שאגב התחילו כוועדות משנה של ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל – מילאו תפקיד חשוב בפתרון ויישוב סכסוכים אזרחיים רבים בישובים הערביים בישראל, וחשיבותן נובעת מעצם הצדקת קיומן בצל הפשיעה המשתוללת.
מהלך הוצאת הוועדות להפצת השלום מחוץ לחוק מגיע בהקשר המלחמה האכזרית שמנהל המשטר, שירותי הביטחון והצבא הישראלי נגד העם הפלסטיני בעזה ובאזורים מסוימים בגדה המערבית מאז השביעי באוקטובר 2023, הכוללת קמפיין לרדיפת האזרחים הערבים בישראל והשתקתם. כל מחאה רשמית ועממית ערבית נבלמה, כגון, ארגון הפגנות הקוראות להפסקת המלחמה על עזה. מתקבל הרושם ששירותי הביטחון הישראלים ניצלו הזדמנות במהלך המלחמה להנדסה מחדש של החברה הערבית בישראל, ולהרתעתה מכל ניסיון להתארגנות פוליטית או חברתית על בסיס לאומי, אזרחי ומקומי. הוועדות להפצת השלום הן קורבן הניסיונות האלה.
המשטרה הישראלית אינה שועה לזעקות משפחות נפגעי הפשיעה ואינה טורחת לשלוח ניידת אחת לזירות הפשע בזמן אמת. ברוב המקרים מגיעה ניידת משטרתית לזירה כשכבר לא ניתן למנוע את הפשע, או אי אפשר לאתר את מבצעיו ולרדוף אחריהם. הסתערות כ־1,500 אנשי ביטחון על משרדי עמותה חברתית-אזרחית שמטרתה ליישב סכסוכים וסגירתה בתואנה שמדובר "בגוף שהוקם ככיסוי להמשך פעילות התנועה האיסלמית" מעידה כי כבר לא מדובר ב־"רפיון במניעת אלימות ופשיעה", אלא בהקשחת עמדה מול כל ניסיון למניעתם.
המאמר פורסם במקור באתרArab48.com