על העובדים, יוקר המחיה והמאבק על הקיום בגדה המערבית.

מאז השבעה באוקטובר 2023 הגדה המערבית חווה משבר קיום מחניק, שהוחרף בגלל האיסור על כניסת עובדים פלסטינים לעבודה בתוך הקו הירוק. האיסור הזה הוביל לגידול חד באחוזי האבטלה בגדה המערבית ולקריסת מקורות הפרנסה הפוטנציאליים. במקביל, פלישות הצבא הישראלי ליישובים פלסטינים מחד גיסא ותוקפנות המתנחלים מאידך גיסא הוגברו לאין שיעור.

כבר קרוב לשנה וחצי שתושבי השטחים הפלסטיניים בגדה המערבית סובלים מהמדיניות הישראלית. כבר לפני השבעה באוקטובר 2023 סבלו תושבי הערים, הכפרים ומחנות הפליטים בגדה המערבית מהפלישות הכמעט יומיות מצד הצבא הישראלי. הצבא פולש לשטחים כדי לבצע חיסולים, לעצור מבוקשים או להרוס בתים. בנוסף לכך, מתנחלים התרגלו לתקוף כפרים פלסטיניים סמוכים, להרוס רכוש ומבני ציבור ולעקור, לכרות ולשרוף עצים ויבולים כדי להטיל אימה על חקלאים, המעבדים את אדמותיהם הפרטיות. התנכלויות אלו מעודדות התנגדויות מזוינות לצבא במחנות הפליטים בג'נין, בשכם ובטולכרם.

התגובה החריפה ביותר של ישראל לתקיפות, שבוצעו בשבעה באוקטובר 2023, הייתה הענישה הקולקטיבית של הפלסטינים בגדה ומניעת כניסתם של אלפי עובדים פלסטינים לישראל. לאחרונה התירו רשויות הביטחון בישראל רק לעשרות אלפי פלסטינים לחזור לעבודה בתוך הקו הירוק. אין נתון מדויק, האומד את אחוז או את מספר העובדים הפלסטינים, שקיבלו היתרי עבודה. במשוואה החדשה, ובניסיון לשלוט ולהעניש את העובדים הפלסטינים, הרשויות הישראליות מעניקות היתרי עבודה רק לעובדים בעלי רקורד ביטחוני נקי, ודורשות שגם הרקורד של בני משפחתם יהיה ללא רבב.

מאז השבעה באוקטובר ממשלת נתניהו הנוכחית ייבאה עובדים זרים במסגרת תוכנית להחלפת העובדים הפלסטינים. ללא קשר להצלחתה של תוכנית זו ולרצון לוותר על כוח העבודה הפלסטיני, הזול יותר מכוח העבודה הישראלי, הממשלה עדיין מסרבת לכניסתם של יותר מ־150 אלף עובדים פלסטינים לעבודה במשק הישראלי. יתרה מזאת, נשמעות לאחרונה קריאות לוויתור על העובדים הפלסטינים מהגדה המערבית לצמיתות.

במקביל, ניכרת עלייה חסרת תקדים במחירי מוצרי היסוד בשוקי הגדה המערבית, ובמיוחד בתחום המזון. המחירים עולים מדי שבוע, דבר שמוביל חלק גדול מהאוכלוסייה בגדה לאמץ מרצון מדיניות צנע. במציאות הנוכחית המשפחות הפלסטיניות רוכשות רק מוצרי מזון המבטיחים קיום בסיסי, למרות שאין מחסור סחורות בשוק.

בזמן שהרשות הפלסטינית אינה מציעה כלל תוכנית להתמודדות עם הידרדרות המצב הכלכלי בגדה, ניתן להבחין בתאוות הבצע של סוחרים בעת המשבר הנוכחי. לדוגמה, למרות שמחירי מוצרי מזון בסיסיים עלו יותר מפעם אחת בחודשים האחרונים, פעלו כמה סוחרים גדולים – בשיתוף פעולה עם גופים רשמיים ברשות הפלסטינית – לביסוס מונופול בתחום המזון כדי לנצל את המצב בחודש הרמדאן. מחירי הבשר, הירקות והפירות בבית לחם, לדוגמה, זהים למחיריהם בירושלים ובישראל, למרות שישנו פער ניכר בשיעור ההכנסה הממוצעת בשני האזורים.

חלק מהערים הפלסטיניות, כמו בית ג'אלא ובית לחם, סומכות על שני מקורות הכנסה עיקריים: תיירות ועבודה בתוך ישראל. מובן שמגזר התיירות נפגע אנושות מאז השבעה באוקטובר, ופועלים עדיין מחכים לקבל אישור עבודה וכניסה לישראל. מרבית העובדים הפלסטינים נהיו מובטלים בעל כורחם ונאלצו לאלתר מקור הכנסה חדש, כמו רוכלות ופתיחת דוכנים לירקות ומוצרים לבית ברחובות בית ג'אלא ובית סאחור. כיום מספר הדוכנים הממלאים את צידי הדרך, עולה על מספר החנויות, מה שמעיד על המצוקה החדה ועל אובדן מקורות הפרנסה.

גורלם של הפלסטינים בגדה המערבית אינו ידוע. הממשלה הישראלית התמקחה בשנים האחרונות עם הפלסטינים על זכויותיהם הפוליטיות בתמורה לזכות להתפרנס בתוך ישראל. אחרי השבעה באוקטובר ממשלת נתניהו אינה מתמקחת עם הפלסטינים כלל, והיא מותירה את זכויותיהם הפוליטיות ואת זכויות המחיה שלהם לוטים בערפל.

המאמר פורסם  במקור באתרArab48.com