כתבות
עוויס חמאם שוכב במיטת בית חולים לבנה במרכז הרפואי פלסטין ברמאללה, ונאבק לנשום נשימות שטחיות. פניו מספרות מה קרה עוד לפני שהוא פוצה פה: הן מלאות בשריטות עמוקות וסימנים כחולים. גופו מלא נפיחויות מהצוואר עד הרגליים. לאט ובמאמץ גדול, הוא מספר מה קרה באותו יום רביעי אחר הצהריים שבו נחטף ועונה באכזריות בידי קבוצה של מתנחלים ישראלים ליד הכפר שלו, ח'רבת בני חרית', מצפון מערב לרמאללה.
חמאם יצא באותו יום להליכה קצרה ליד מעיין שהוא מכיר היטב, והאמין שהוא בטוח ורחוק מסכנה. הוא עצר להתפלל ואז הקיפה אותו לפתע קבוצה של מתנחלים, כאילו צפו בו מאז שהגיע. לפני שהבין מה קורה, המכות החלו לרדת עליו בזו אחר זו עד שלא הצליח לעמוד יותר. כמה רגעים אחר כך, הרגיש שהוא נגרר במעלה הגבעה לעבר שדה אפרים, מאחז שהממשלה הכשירה ב-2024.
כשחמאם מתאר את השעות שעברו עליו, הוא נזכר בהן כאילו כל זה קורה שוב: ידיו קשורות ומהודקות מאחורי הגב, כתות רובים מכות בכל חלקי גופו, אבנים נזרקות עליו כשהוא שוכב על האדמה, עלבונות וקללות שלא פסקו. כמה מהתוקפים היו לבושים בבגדים אזרחיים ואחרים במדי צבא. אחד מהם טען את נשקו ליד אוזנו של חמאם ואמר לו שלא יצא משם חי.
די מהר, חמאם איבד הכרה. כשהתעורר שוב, הוא היה בידי חיילים שהמשיכו להרביץ לו עד הבוקר. הוא נחקר בידי קצין שב"כ. בכל הזמן הזה לא קיבל אפילו לגימת מים.
אביו של חמאם יושב לידו על המיטה, ונזכר בשעות הציפייה החרדה לבנו שנעלם באותו יום. רק בשעות הבוקר המוקדמות למחרת המשפחה קיבלה טלפון מהשב"כ שהודיע להם שמתנחלים תפסו את חאמם ומסרו אותו לצבא.
כשהובא לבית החולים, הרופאים אמרו שחמאם יזדקק להשגחה צמודה ועירויים כדי לייצב את מצבו. בכל זאת, אומר האב, המורל של עוויס גבוה. הוא מרגיש כאילו ההישרדות עצמה היא אקט של התנגדות.
"הבן שלי חזר מהמתים", הוא אומר. "אני מרגיש כאילו הוא נולד מחדש".
התקיפה של עוויס אינה מקרה בודד. היא הגיעה בעיצומה של נסיקה חסרת תקדים בטרור מתנחלים ברחבי הגדה המערבית. במרחב הזה, ההתקפות הן כמעט יומיומיות, ולעיתים קרובות נעשות בתמיכת הצבא. זהו ניסיון שיטתי לעצב מחדש את הדמוגרפיה של האזור לטובת התיישבות יהודית. מאז תחילת המלחמה על עזה, פלסטינים בגדה חיים בציפייה מתמדת ומתוחה, מחכים להתקפה הבאה, לאיום הבא, לקורבן הבא.
בשטחי C, שנמצאים בשליטה צבאית ישראלית ישירה, התקפות של מתנחלים כבר הביאו לעקירה של עשרות קהילות מאדמתן. בגיבוי המדינה, המתנחלים הקימו 40 מאחזים חדשים רק בששת החודשים האחרונים. אולם הם לא מסתפקים בכך, ועכשיו הם תוקפים פלסטינים גם בשטחי B ואפילו בשטחי A, אלה שנמצאים לכאורה בשליטה פלסטינית חלקית או מלאה. תושבים רבים מספרים על תקיפות במקומות שעד לאחרונה לא חוו מפגש ישיר עם מתנחלים.
לפי נתוני הוועדה להתנגדות להתנחלויות ולגדר ברשות הפלסטינית, רק בנובמבר נרשמו יותר מ-2000 תקיפות של פלסטינים בגדה המערבית. יותר מ-600 מתוכן בוצעו על ידי מיליציות מתנחלים. בכירים ישראלים הזהירו לאחרונה שהכוח הגדל והחסינות שקבוצות מתנחלים קיצוניות נהנות מהם גורמים לאיבוד שליטה של המדינה בשטח.
לטענת הצבא, הוא חוקר כוחות מילואים שהיו בשטח על תפקידם בתקיפה של חמאם, ומקור בצבא אמר לאתר "טיימס אוף איזראל" שהפציעות שנגרמו לחמאם "מטרידות". לטענת הצבא הכוחות הגיעו למקום בעקבות דיווח על פלסטיני "שהביע כוונה לתקוף". הצבא טען גם שחלק מהפציעות נגרמו מנפילה על סלעים.
מחוץ לחדרו של עוויס בבית החולים, עובד ניקיון עובר במסדרון וממלמל שוב ושוב משפט שמסכם את המצב: "הישרדות פה נהייתה נס יומיומי".
הערות