הבחירות לפרלמנט הפלסטיני: בריתות חדשות, חוסר אמון ציבורי וחשש מהבחירות בישראל

הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה נערכים לבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב-28 בנובמבר 2026, יותר מעשרים שנה אחרי הבחירות האחרונות למועצה המחוקקת. שלב רישום הרשימות מסתיים ב-7 באוקטובר, ומערכת הבחירות הרשמית תיפתח ב-6 בנובמבר, זמן קצר אחרי הבחירות בישראל. 

משמעות הדבר היא שהמפלגות הפלסטיניות יקבעו את רשימותיהן לפני שיוודעו תוצאות הבחירות בישראל, ויכנסו למערכת הבחירות שלהם לאחר שהתמונה הפוליטית בישראל תתבהר. סדר הזמנים קושר בין המסלול הפלסטיני למסלול הישראלי, משלב גיבוש הרשימות ועד ליום ההצבעה.

הבחירות הפלסטיניות השנה מתקיימות בתנאים שונים מאד מהבחירות של 2006, האחרונות שנערכו בשטחי הרשות. המלחמה שינתה מהיסוד את רצועת עזה ואת סדרי העדיפויות של הציבור, הפילוג עדיין נמשך, ובמקביל כוחות פלסטיניים שבעבר היו מסוכסכים מחפשים בריתות אלקטורליות חדשות. לישראל יש גם יכולת ישירה להשפיע על תנועת צוותי הבחירות, המועמדים וחומרי הבחירות, וכן על קיום ההצבעה בירושלים ובעזה. לכן הדיון אינו עוסק רק בשאלה מי ישיג את מספר המושבים הגדול ביותר, אלא גם בהרכב הרשימות, בהיקף השתתפות חמאס, ביכולתה של ועדת הבחירות לקיים את ההצבעה, ובסוג הממשלה שתקום בעקבות הבחירות בישראל כחודש לפני ההצבעה הפלסטינית.

בחירות שונות לאחר המלחמה

בינואר 2006 זכתה רשימת "השינוי והרפורמה" של חמאס ב-74 מושבים מתוך 132, לעומת 45 מושבים לתנועת פת"ח. שיעור ההצבעה עמד אז על כ-77 אחוזים. הבחירות התנהלו בשיטה מעורבת, שבמסגרתה הוקצו 66 מושבים למחוזות הבחירה ו-66 מושבים לרשימות הארציות. לעומת זאת, בחירות 2026 ייערכו בשיטת ייצוג יחסי מלאה, יתייחסו לשטחים הפלסטיניים כאזור בחירה אחד, וההתמודדות בהן תתקיים באמצעות רשימות סגורות. לכן להרכבת הרשימות ולבריתות ביניהן יהיה משקל גדול יותר בהשוואה ל-2006, משום ששיעור הקולות שכל רשימה תקבל ברמה הארצית יקבע את חלקה במושבי הפרלמנט.

הרשות הפלסטינית פרסמה תיקון לחוק הבחירות, הקובע כי מספר חברי המועצה יעמוד על 132, לאחר שצו קודם העלה את מספרם ל-200. גיל המינימום להתמודדות הורד ל-23 שנים, אחוז החסימה נקבע על 1% ושיעור ייצוג הנשים ברשימות הועלה ל-33 אחוזים לפחות. החוק גם התנה את התמודדותו של כל מועמד בהתחייבות להכיר בארגון לשחרור פלסטין כנציג הלגיטימי והבלעדי של העם הפלסטיני, וכן התחייבות לתוכניתו המדינית והלאומית של אש"ף ולהחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות.

לצד הבחירות למועצה המחוקקת, המערכת הפוליטית הפלסטינית נערכת גם לבחירות למועצה הלאומית הפלסטינית. אף שהבחירות לפרלמנט הפלסטיני עומדות במוקד תשומת הלב, אם יתברר שלא ניתן לקיימן, עשויות הבחירות למועצה הלאומית לתפוס את מרכז הבמה. בשונה מהבחירות למועצה המחוקקת, הבחירות למועצה הלאומית אינן מוגבלות לפלסטינים בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים, אלא כוללות גם את הפלסטינים החיים מחוץ לשטחים הפלסטיניים ובפזורה – מלבד הפלסטינים אזרחי ישראל. המועצה הלאומית מונה 350 חברים, מהם 200 נציגי הפלסטינים בשטחי פלסטין ו-150 נציגי הפלסטינים בתפוצות.

לצד שני המסלולים האלה, יש גם דמויות ומנהיגים בולטים הקוראים לקיים את הבחירות לנשיאות לפני הבחירות למועצה המחוקקת, בשל מעמדו המרכזי של הנשיא במבנה המערכת הפוליטית הפלסטינית ומתוך תפיסה שחידוש מוסד הנשיאות צריך להקדים את חידוש הרשות המחוקקת.

האני אל-מסרי, מנהל המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות ולמחקרים אסטרטגיים  (מסאראת), אומר בריאיון ל"סברה" כי כמה מיועציו של הנשיא מחמוד עבאס הציעו לדחות את הבחירות לחודש מרץ, מתוך הערכה שעד אז תתבהר תמונת הממשלה בישראל וכי ממשלה מתונה יותר עשויה להקל את הלחץ על הרשות ולשפר את סיכויי פת"ח.

לדברי אל-מסרי, לצד אפשרות הדחייה נמצא על שולחן הנשיא גם תרחיש של הסתפקות בהקמת המועצה הלאומית, שאינו מחייב אישורים חיצוניים, אף שצעד כזה עלול לפגוע עוד יותר בלגיטימציה ואף להעמיק את הפילוג אם רוב חברי המועצה ימונו ולא ייבחרו. תרחיש זה עשוי להתפתח גם לבחירת נשיא הרשות הפלסטינית בידי המועצה הלאומית, וכך לאפשר ארגון מחדש של הנהגת המערכת ללא בחירות כלליות.

התמיכה בחמאס בירידה

במקביל לדיון על סדר הבחירות, נמשכת המחלוקת סביב התנאי המחייב מועמדים לקבל את החלטות אש"ף. סקר של המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים העלה כי כשני שלישים מהפלסטינים מתנגדים להתניית הזכות להתמודד בבחירות בקבלת מחויבויות אש"ף, משום שלדעתם תנאי זה מנוגד לעקרון הדמוקרטיה. בכך הופכת שאלת השתתפותן של חמאס, הג'יהאד האסלאמי וכוחות נוספים החולקים על התוכנית המדינית של אש"ף לחלק מרכזי מהדיון על הרכב הרשימות לקראת הבחירות הקרובות.

לצד הוויכוח על תנאי ההתמודדות והרכב הרשימות, סקרי דעת הקהל מצביעים גם על השפעת המלחמה על עמדות הציבור ועל סדרי העדיפויות שלו. התמיכה הכללית בחמאס ירדה מ-35 אחוזים לפני עשרה חודשים ל-24 אחוזים, בעוד התמיכה בפת"ח נותרה על 24 אחוזים. נתונים אלה מלמדים כי חמאס נכנסת לבחירות 2026 במצב שונה מזה שבו הייתה ב-2006, וכי המלחמה השפיעה על האופן שבו הציבור מעריך את תפקודה ואת תוצאות העימות עם ישראל. גם סדרי העדיפויות של הציבור השתנו. 19 אחוזים מציבים את איחוד הגדה המערבית ורצועת עזה במקום הראשון בסדר העדיפויות שלהם, 18 אחוזים בוחרים בהפסקת המלחמה ברצועת עזה, 15 אחוזים בשיפור המצב הכלכלי ו-11 אחוזים בשיקום הרצועה. סוגיות אלה נכנסות ישירות למערכת הבחירות, שכן הבוחר הפלסטיני יבחן את הכוחות המתמודדים על פי האופן שבו הם מציעים להתמודד עם תוצאות המלחמה, עתידה של עזה, אחדות המערכת הפוליטית והמצב הכלכלי.

עוד לפני בחינת האג'נדה של הרשימות, הבחירות, לפחות בעזה ובירושלים, ניצבות בפני קושי הנוגע לעצם האפשרות לקיימן בפועל. הליך הרישום שקיימה ועדת הבחירות באוגוסט הוגבל לגדה המערבית, והוועדה הבהירה כי תושבי רצועת עזה ומחזיקי תעודת הזהות הירושלמית שומרים על זכותם להתמודד ולהצביע, וכי בהמשך תפרסם את ההסדרים להשתתפותם. יו"ר ועדת הבחירות, ראמי חמדאללה, מנה את ההגבלות הישראליות על התנועה בין המחוזות, ירושלים ורצועת עזה בין המכשולים המרכזיים העומדים בפני התהליך. נתונים אלה מלמדים כי הצלחת הבחירות תלויה גם ביכולתה של הוועדה לארגן את ההצבעה באזורים שבהם ישראל מטילה מגבלות שונות.

בהקשר זה, גם סוגיית ירושלים מושפעת מתקדים הבחירות של 2021, אז עצרה ההנהגה הפלסטינית את התהליך האלקטורלי וקשרה את החלטת הדחייה להיעדר התנאים שיאפשרו לקיים את הבחירות בעיר. אולם סקר שנערך באוגוסט הראה כי 54 אחוזים מהפלסטינים תומכים בקיום הבחירות גם אם ישראל תסרב לאפשר הצבעה בתוך מזרח ירושלים, תוך מתן אפשרות לתושבי ירושלים להצביע בקלפיות בגדה המערבית, ואילו 37 אחוזים סבורים שאין לקיים את הבחירות אם ישראל תמנע את ההצבעה בירושלים. שינוי זה בעמדות הציבור מציב את ההנהגה הפלסטינית בפני לחץ מסוג אחר אם ישראל תחזור ותכפה את אותו תרחיש.

בריתות שמשנות את המפה הפוליטית

על רקע ההיערכות לבחירות התרבו הדיווחים על מגעים בין כוחות פלסטיניים שהיו בעבר יריבים. לפי דיווחים, מוחמד דחלאן, מנהיג הזרם הרפורמיסטי בפת"ח, נפגש במהלך אוגוסט במצרים עם ראש תנועת חמאס, חליל אל-חיה, במסגרת בחינת ברית פוליטית שתכלול את חמאס, את הזרם של דחלאן וכוחות פלסטיניים נוספים. המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל דיווח גם על התייעצויות שבהן השתתפו חמאס, הג'יהאד האסלאמי, הזרם הרפורמיסטי בהנהגת דחלאן, הזרם המזוהה עם נאסר אל-קודווה וכוחות נוספים, ושבמהלכן נדונה האפשרות להקים רשימה לאומית רחבה. עד כה המגעים לא הבשילו לכדי רשימה סופית ומוצהרת.

הפרשן הפוליטי מוחמד דראגמה, אמר בריאיון למגזין "סברה", כי המפה הפוליטית הפלסטינית עוברת שינוי ברור. להערכתו הברית המרכזית עשויה להתגבש בין הזרם הרפורמיסטי בהנהגת מוחמד דחלאן לבין חמאס, בתמיכת הג'יהאד האסלאמי. דראגמה קושר את ההתקרבות הזאת להסדרים שיסיימו את המלחמה על רצועת עזה  ולאינטרס המשותף של כוחות אלה להשיב את השירותים ואת היציבות לרצועה. הוא מציין גם כי הנהגות הצדדים הללו קשורות לעזה מבחינה פוליטית וחברתית, ומבקשות להביא לסיום המלחמה, לקדם את שיקום הרצועה ולהשיב לה את היציבות, דבר הדוחף אותן לחפש הסדרים משותפים לקראת השלב הבא.

בהמשך לכך, המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל מציין כי חמאס בוחנת כמה מתווים להשתתפות בבחירות, ובהם רשימה מפלגתית, קואליציה רחבה או תמיכה באישים שאינם משתייכים אליה באופן רשמי. דראגמה מעריך כי התנועה עשויה להתמודד באמצעות אישים המקורבים אליה או מתואמים עמה, מבלי להציג רשימה הנושאת את שם חמאס או כוללת את מנהיגיה המוכרים. הוא קושר אפשרות זו להבנות הנוגעות להסדרים ברצועת עזה לאחר המלחמה. חשוב לציין שזוהי הערכה, ולא ידוע עלאין מסמכים פומביים המאשרים את פרטי ההבנות הללו. אם חמאס אכן תבחר במתווה זה, היא תיכנס לבחירות במסגרת רחבה יותר מהרשימה הארגונית הישירה שלה.

הפרסום של המכון למחקרי בטחון לאומי קורא לישראל להתנגד להשתתפות חמאס בבחירות ללא תנאים הנוגעים לנשק ולהתחייבות מדינית. המאמר אף דן בצעדים לשיבוש הבחירות אם השתתפות התנועה תימשך. 

פת"ח מתמודדת עם תחרות מבפנים

במקביל לאפשרות שחמאס תשתתף לבחירות כחלק מרשימה רחבה,, מסתמנים גם מוקדי תחרות בתוך הסביבה הפתחאווית. דראגמה מעריך כי תתגבש רשימה המזוהה עם מרואן ברגותי, שבראשה יעמוד השר לשעבר קדורה פארס. הרשימה טרם הוכרזה, ותמונתה לא תתבהר לפני סיום רישום הרשימות ב-7 באוקטובר. 

עם זאת, סקר של המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים הראה כי 39 אחוזים בוחרים במרואן ברגותי כמועמד המתאים ביותר לרשת את מחמוד עבאס, לעומת 16 אחוזים לחליל אל-חיה ו-15 אחוזים למוחמד דחלאן. בתרחיש של בחירות היפותטיות לנשיאות, ברגותי זוכה ל-54 אחוזים מקולות המצביעים הפוטנציאליים. נתונים אלה מעניקים משקל פוליטי לכל רשימה שתזוהה עמו, וממחישים כי פת"ח מתמודדת עם תחרות גם מתוך הסביבה הפוליטית שלה.

לצד השינויים בהרכב הכוחות והבריתות הצפויות, נתוני דעת הקהל מצביעים גם על ספק באשר להשלמת התהליך האלקטורלי. 49 אחוזים סבורים כי הבחירות יתקיימו במועדן, לעומת 44 אחוזים הסבורים כי הן לא יתקיימו. כשני שליש מהפלסטינים מעריכים כי הבחירות לא יהיו חופשיות והוגנות. מנגד, ועדת הבחירות הודיעה כי שיעור הרישום בגדה המערבית עלה ל-87.2 אחוזים, לאחר צירופם של יותר מ-32 אלף מצביעים חדשים, כך שמספר הרשומים הגיע ליותר מ-1.62 מיליון. נתונים אלה משקפים פער בין האמון בתהליך לבין הנכונות להשתתף בו, כאשר חלק נרחב מהציבור מטיל ספק במועד קיום הבחירות ובמידת הוגנותן, אך עדיין נרשם להשתתפות בשיעור גבוה.

אי-הוודאות המשתקפת בנתוני דעת הקהל באה לידי ביטוי גם בהערכות של חוקרים ומומחים, המצביעים על מכשולים עמוקים הנוגעים לא רק לעצם קיום הבחירות, אלא גם ליכולתן לחולל שינוי במערכת הפוליטית. האני אל-מסרי סבור כי האתגר אינו מסתכם באפשרות שהבחירות כלל לא יתקיימו, אלא נוגע גם ליכולתן לחולל שינוי פוליטי ממשי. לדבריו, קיום הבחירות תחת כיבוש ופילוג, וללא הסכמה על הפרויקט הלאומי, על כללי ההליך האלקטורלי ועל המנגנונים להגנה על תוצאותיו, עלול להביא לשחזור המערכת הקיימת במקום לחידושה. הוא גם מצביע על שלושה מכשולים מרכזיים העומדים בפני הבחירות: ההתערבות הישראלית, העמדה האמריקאית והשיקולים הפנימיים הפלסטיניים. לדבריו, ההצטלבות בין גורמים אלה לבין הבחירות בישראל מגבירה את הספקות באשר לאפשרות לקיים את הבחירות במועד שנקבע להן.

הבחירות בישראל נכנסות לחישוב הפלסטיני

הבחירות בישראל יתקיימו ב-27 באוקטובר, לאחר השלמת רישום הרשימות הפלסטיניות ולפני פתיחת מערכת הבחירות הפלסטינית הרשמית. לפי האני אל-מסרי, תוצאותיהן ישפיעו ישירות על עיתוי הבחירות הפלסטיניות ועל האפשרות לקיימן. לדבריו, המשך שלטון נתניהו עלול להקשות על התהליך, בעוד שממשלה מתונה יותר עשויה להפחית את הלחץ על הרשות ולשפר את תנאי הבחירות ואת סיכויי פת"ח.

אך השפעתה של ישראל אינה מסתכמת בזהות הממשלה הבאה. ועדת הבחירות כבר הגדירה את ההגבלות הישראליות על התנועה, ירושלים ורצועת עזה כאחד המכשולים המרכזיים בפני התהליך, ואילו ניסיון 2021 הראה כי העמדה הישראלית בסוגיית ירושלים עשויה להשפיע ישירות על ההחלטה אם להמשיך בבחירות או לדחותן. לכן הבחירות הפלסטיניות קשורות הן לעמדת הממשלה הישראלית המכהנת עד 27 באוקטובר והן למדיניות שתאמץ הממשלה שתקום לאחר הבחירות, או להתפתחויות במהלך המשא ומתן על הקמתה.

בהקשר זה אומר דראגמה כי בחוגי הרשות הפלסטינית מסבירים את סמיכות המועדים ברצון לקיים את הבחירות הפלסטיניות ללא קשר לשאלה אם נתניהו ינצח או יפסיד. עם זאת, לדבריו, ברחוב הפלסטיני קיים גם הסבר אחר, שלפיו סמיכות המועדים מותירה להנהגה הפלסטינית מרחב נסיגה אם תעריך כי פת"ח ניצבת בפני סכנה של הפסד משמעותי, כך שמכשול ישראלי יוכל לשמש עילה לדחיית הבחירות.

דראגמה מעריך כי נתניהו עשוי להקשיח את עמדתו כלפי הבחירות הפלסטיניות אם יסבור שהשתתפות חמאס עשויה לשרת אותו במערכת הבחירות בישראל. בשלב זה אין מידע שמאפשר לקבוע כיצד יתפתח התרחיש הזה, אך הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר יהיו הראשונות מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמות שבאו בעקבותיה. משום כך, סוגיות ביטחוניות והזירה הפלסטינית צפויות לתפוס מקום מרכזי במערכת הבחירות הישראלית.

לקראת הישורת האחרונה של התהליך האלקטורלי הפלסטיני, מערכת הבחירות הרשמית תיפתח ב-6 בנובמבר, לאחר פרסום תוצאות הבחירות בישראל. בשלב זה כבר יידעו הכוחות הפלסטיניים איזה מחנה התחזק ומי מחזיק בסיכוי להרכיב את הממשלה, וגם תתבהר במידה רבה יותר המדיניות הישראלית כלפי ירושלים, רצועת עזה והרשות הפלסטינית.

לכן, אופיין של בחירות 2026 ייקבע על פי שלושה גורמים מרכזיים: הרשימות והבריתות שייסגרו ב-7 באוקטובר, תוצאות הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר, והעמדה הישראלית כלפי קיום ההצבעה בירושלים ובעזה וכלפי תנועת צוותי הבחירות והמועמדים. משום כך, עוד לפני השאלה מי ינצח, ניצבת שאלה בסיסית יותר: האם הבחירות הפלסטיניות אכן יגיעו ליום ההצבעה ב-28 בנובמבר, ובאילו תנאים פוליטיים וביטחוניים הן יתקיימו.

__________________________________________________________________________________________________________

תמונת באנר: David Silverman / Getty Images
השימוש בתמונות המופיעות במאמר נעשה לצורך דיווח עיתונאי, סקירה, תיעוד ודיון ציבורי בנושא הבחירות הפלסטיניות, ובהתאם להוראות הדין, לרבות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. מערכת סברה עושה מאמץ לציין את מקור התמונה, שם הצלם/ת, גוף התקשורת או בעל/ת הזכויות בכל מקום שבו פרטים אלה ידועים או ניתנים לאיתור. ככל שבעל/ת זכויות כלשהו/י סבור/ה כי נפלה טעות בפרטי הקרדיט, כי יש להוסיף ייחוס נוסף, להסדיר את השימוש או להסיר את התמונה מן המאמר, ניתן לפנות למערכת סברה בצירוף פרטי הזכויות הרלוונטיים, והפנייה תיבחן ותטופל בהקדם, ברצינות ובתום לב.