מודל המאחזים מהגדה מגיע לגליל: מג'ד אל-כרום נאבקת נגד ניסיונות להשתלט על אדמותיה

המודל המוכר כל כך מהגדה המערבית – קבוצה קטנה של פעילים (מאלה שמכונים “נערי גבעות”) שמגיעה, נועצת יתד באדמה חקלאית ומכריזה כי הגיעה "לרעות צאן" – עבר בשבועות האחרונים לגליל. מג'ד אל-כרום הפכה לישוב הערבי הראשון באזור שנאלץ להתמודד עם המודל הזה, וההתפתחות מבשרת רעות.

הקבוצה,שהגיעה ככל הנראה מההתנחלות תקוע שבגדה המערבית, הקימה לפני כשבועיים מאחז בלתי חוקי באדמות "א-רוס" הסמוכות לכפר שבגליל התחתון. זהו שטח שבו מחזיקים מאות מתושבי הכפר קרקעות חקלאיות פרטיות, בעיקר מטעי זיתים. המתנחלים טענו כי הגיעו למקום לצורך רעיית צאן ומכוח היתר שקיבלו לכאורה מרשות מקרקעי ישראל.

אלא שמה שמצאו בעלי הקרקע בשטח סיפר סיפור אחר לגמרי: בתוך כמה ימים, וכאילו משום מקום, חבורת ה"רועים" קיבלה קו חשמל, אספקת מים, אוהלים, שמיכות ומזון. נראה שבהצטיידות שכחו רק דבר אחד: צאן שצריך מרעה. ה"רועים" שם, אבל אין כבשה או עז לרפואה. בעיני תושבי הכפר ופעיליו, מדובר בעדות ברורה לכך שמאחורי טענת הרעייה מסתתרת כוונה להשתלטות קבע על הקרקע, בדיוק לפי אותה תבנית שהוכחה לא פעם בגדה המערבית.

תושבי מג'ד אל-כרום לא בזבזו זמן ופתחו במאבק נגד המאחז החדש, ורבים מבני החברה הערבית הגיעו לתמוך בהם. יום אחר יום הגיעו מאות אנשים אל אדמות א-רוס כדי להפגין נגד המאחז.

כתוצאה מהלחץ של של תושבי הכפר ופעילים שהגיעו להזדהות איתם, הגיעו נציגי רשות מקרקעי ישראל לשטח ודרשו מהמתנחלים לפנות את המקום. אלא שאלה סירבו למלא את הדרישה (עד רגע כתיבת הכתבה). תושבי הכפר טוענים כי הגיע לידיהם מידע לפיו המתנחלים אף מנסים כעת ליצור קשר עם שרים בממשלה כדי לפעול לביטול הפינוי ולהבטיח את המשך שהותם במקום. בפועל, כמה מהמתנחלים אמנם עזבו את השטח, אך חלק ניכר מהציוד והתשתיות שהקימו, ובהם אוהלים וכלים, עדיין נותר במקום – כך שהפינוי, נכון לעכשיו, רחוק מלהיות מלא.

תושבי הכפר מתכוננים למאבק ארוך. רמי חיידר, פעיל פוליטי ובעל אדמה באזור א-רוס, אמר לסברה שהוא ותושבים נוספים, כבעלי הקרקעות ובני מג'ד אל-כרום, יישארו ערניים ויעקבו מקרוב אחר כל תזוזה של המתנחלים, עד שיעזבו את האזור לחלוטין ויפנו את כל הציוד שהותירו אחריהם. הוא גם הביע חשש שפעילות ההשתלטות תעבור למקום אחר בסביבה אם לא תצליח להישאר באדמות א-רוס. "לא נרפה עד שהם לא יעזבו לגמרי, על כל הציוד שלהם, ולא יעברו לשום מקום אחר", מדגיש חיידר.

טיעון הרעייה משמש כמסך עשן

נתונים חדשים שפרסם לאחרונה המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי מספקים תמונה מדויקת יותר של מה שמתרחש באדמות א-רוס. לפי המרכז, שהוציא ב-14 בספטמבר 2026 נייר עמדה המתנגד להקמת המאחז, בדיקה תכנונית שערך על בסיס מפות ונתונים רשמיים ממערכות ומוסדות התכנון מראה כי השטח שבו הוקם המאחז נמצא כולו בתוך תחום השיפוט של המועצה המקומית מג'ד אל-כרום. יתרה מכך, מדובר בחלקה 89 בגוש 19035, בשטח של כ-8.7 דונם, שעליה הוקם המאחז, וזו נמצאת בתוך גבולות המרקם הבנוי של הכפר על פי תוכנית המתאר תמ"א 35. כמחצית משטח החלקה, כך על פי המרכז, נמצאת בבעלות פרטית של תושבי מג'ד אל-כרום, והמחצית השנייה בבעלות המדינה.

הנתונים הללו מחזקים את הטענה שהעלו תושבי הכפר מן היום הראשון: לא מדובר באדמת מדינה נטושה שאין לה בעלים, אלא בשטח שהוא חלק בלתי נפרד מהמרקם היישובי של מג'ד אל-כרום, ושבו למאות תושבים יש זיקה קניינית ישירה. דווקא משום כך, הניסיון להציג את הנוכחות המתנחלית שם כפעילות רעייה תמימה נראה, בעיני התושבים, כמסך עשן לתהליך תכנוני-פוליטי מכוון.

חיידר סיפר לסברה שהפרשה החלה לפני כשבועיים, בתקופה שבה חקלאים החלו לעלות לאדמותיהם לקראת עונת מסיק הזיתים. לדבריו, בתחילה קשה היה לאתר את נוכחות המתנחלים בשטח, אך ביום חמישי, העשרה בספטמבר, התקבל מידע מבוסס שהם אכן נמצאים שם.מאותו רגע החליטו תושבי הכפר להישאר במקום ברציפות. חיידר תיאר כיצד הלחץ הציבורי התפתח במהירות רבה: מדי יום הגיעו לאזור עשרות ולעיתים מאות תושבים, ולצידם פעילים מישובים ערביים נוספים וכן פעילים יהודים שהביעו סולידריות. אחד מבעלי הקרקע הגיש תלונה במשטרה, ובמקביל נבחן גם מסלול משפטי שיבטיח שהמתנחלים לא ישובו למקום.

לדברי חיידר, מדובר במאות משפחות המחזיקות אדמות באזור א-רוס, המצוי כאמור כולו בתחום השיפוט של המועצה המקומית מג'ד אל-כרום. החשש המרכזי שהוא מציג הוא מפני תרחיש מוכר היטב: מה שמכונה "מאחז רועים" קטן שיתבסס במקום, לאחריו הידוק הדרגתי של החנק סביב בעלי הקרקעות והרחקתם מאדמותיהם, ובסופו של התהליך – הפיכת המאחז להתיישבות של קבע על אדמות הכפר. חיידר קושר את מה שקורה בא-רוס לביקור שערך לפני מספר חודשים השר ישראל כץ בכרמיאל הסמוכה, שבו דיבר על הצורך בייהוד הגליל תוך חיקוי המודל של ההתנחלויות והחוות בגדה המערבית, וכן לדברי השרה אורית סטרוק שהתגאתה לאחרונה כי היא משקיעה ב"בלימת הכיבוש האיסלאמי של הגליל". 

קו ההגנה הראשון על הגליל כולו

הדברים האלה מצביעים לכאורה על מהלך מתוכנן, או לפחות נתמך, על ידי השלטון. זאת בדומה למצב בגדה, שם מי שמוצגים כאנשי שוליים הנוהגים בניגוד לחוק נהנים למעשה מגיבוי מלא של הרשויות ומוציאים לפועל שאיפות מוצהרות של פוליטיקאים כמו בצלאל סמוטריץ' להשתלטות על שטחים פלסטיניים. 

חיידר מגדיר את המאבק על א-רוס כ"קו הגנה ראשון" על הגליל כולו, ומזהיר כי אם קו זה ייפרץ, קיים חשש של ממש שהתרחיש יחזור על עצמו במקומות נוספים.

ראש המועצה המקומית מג'ד אל-כרום, סלים סליבי, מאשר כי הוגשה תלונה רשמית נגד מי ששהו במקום, ומדגיש כי מטרתו להפוך את הפרשה לעניין ארצי ולא מקומי בלבד. "זאת לא רק סוגיה של מג'ד אל-כרום, אלא סוגיה של החברה הערבית כולה ושל הגליל כולו", הוא אומר, ומוסיף כי נשקלת אפשרות לארגן הפגנה ארצית שתצא מהכפר. לדבריו, מדובר במדיניות חדשה ומדאיגה המכוונת נגד האזרח הערבי בגליל ונגד אדמותיו, באמצעות הקמת מאחזים. סליבי מתאר גם הוא את הפער שבין ההצדקה הרשמית לבין המצב בשטח: "הם אומרים שהגיעו לרעות צאן, אבל כשמסתכלים על מה שקיים בשטח רואים אוהלים, חשמל ומים – ואת הצאן לא רואים". לדבריו שהו במקום כארבעים מתנחלים, לצד מבנים ותשתיות שהוקמו על הקרקע, מה שהופך את טענת הרעייה ללא אמינה בעיניו. הוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה, שלטענתו הגנה על המתנחלים והטילה דווקא על בעלי הקרקעות החוקיים הגבלות תנועה. סליבי מציין כי ישנם גם ישראלים יהודים מהמושבים הסמוכים המתנגדים לנוכחות המתנחלים ומביעים סולידריות עם הכפר, וכי המועצה נשענת בעיקר על ועדת המעקב לענייני הציבור הערבי ועל הפעולה הציבורית המשותפת.

כעת, כשמתברר כי הפינוי שהובטח רחוק מלהיות שלם (עד רגע עריכת הכתבה), וכי המתנחלים מתעקשים להישאר תוך גיוס תמיכה פוליטית מצד שרים בממשלה, ברור לכל הצדדים שהפרשה טרם הגיעה לסיומה. תושבי מג'ד אל-כרום מבטיחים להמשיך בנוכחות היומיומית, במעקב הדוק אחר כל תזוזה בשטח ובמסלול המשפטי, עד שהמתנחלים יעזבו לחלוטין ולא יעברו לשום מקום אחר בסביבה. הסיפור באדמות א-רוס, כך מתברר, אינו מאבק נגד מאחז בודד שקם ופונה חלקית. זהו ניסיון למנוע דפוס מוכר שמעורר חשש עמוק בקרב תושבי הגליל הערבי: שניסיונות ההשתלטות על קרקעותיהם לא ייפסקו כל עוד הרוח הפוליטית התומכת בהם, המדברת בגלוי על "ייהוד הגליל", ממשיכה לנשוב מלמעלה.

__________________________________________________________________________________________________________

תמונת באנר: ראמי חיידר