הבית מעל הקרקע נהרס, עוברים לגור במערה שמתחתיו

כשבאפריל 2025 הרסו הרשויות הישראליות את ביתו שבכפר "אלתוואנה" במסאפר יטא באמתלת הוספת חדר לבניין המקורי באופן לא חוקי, חפר ח'אלד אלעמור (39) מערה מתחת לביתו. זוהי דוגמא מובהקת לתנאים הפרימיטיביים בהם נאלצים לחיות תושבי המקום, כתוצאה מהרדיפה הישראלית, והניסיונות המתמשכים להריסת הבתים וכפיית עקירה על תושבי המקום.

כשפגשנו את ח'אלד כדי לערוך את הריאיון לכתבה הזו, הוא היה עסוק בשיקום המערה וסגירת הפתחים מהם דלפו מי גשמים. המערה הוצפה במים בתחילת החורף, ולכן הוא מנסה לסיים את המשימה שבפניו לפני שהשקע החורפי הבא יגיע. "בניתי את ביתי הקודם לפני ארבע שנים וגרתי בו ללא אירועים מיוחדים, עד שנאלצתי להוסיף חדר נוסף. אחרי זמן קצר, קיבלתי צוו הריסה המחייב אותי להרוס את מה שבניתי, ואכן, הרסתי את כל התוספות מלבד הרצפה, אותה לא הצלחתי להרוס. הדחפורים הישראלים הגיעו למקום והרסו את כל מה שנותר, אך הרסו גם את ביתו של האחיין שלי הקרוב לביתי, למרות שהוא לא קיבל שום התראה מוקדמת. נותרנו חסרי בית ללא מחסה!"

אחרי הריסת הבית, וכדי להגן על אדמתו מפני השתלטות המתנחלים, האפשרות היחידה שהייתה בפני ח'אלד הייתה להישאר בחלקת האדמה שהוא ירש מאביו באזור "אל-רכּיז", המרוחקת כ־15 ק"מ מהכפר שלו. בו בזמן, לא התאפשר לו לבנות את ביתו ההרוס מחדש, ולכן החל לחפור מערה בעזרת קונגו חשמלי. " חפירת המערה ארכה יותר מעשרים ימים. נעזרתי בשני קרובי משפחה. עבדנו מבוקר עד ליל כדי להספיק". 

ח'אלד חפר מערה ששטחה כ־35 מטרים מרובעים. תנאי המחיה במערה פרימיטיביים. הכניסה אליה דרך דלת קטנה וצרה, והתקרה מאבן גיר נמוכה. המערה כוללת מטבחון וחדר מגורים קטן פרוש במחצלות ומזרונים, ונמצאת מטרים ספורים מביתו ההרוס של ח'אלד. כדי לשמור על אדמתו ששטחה כ־4 דונמים  מגניבה על ידי המתנחלים, ח'אלד נטע שעורה וחיטה, והקים באדמתו דיר כבשים, המהווה מקור פרנסתו היחיד. 

מסאפר יטא נתון להתנכלויות מתמשכות

אזור מסאפר יטא נמצא דרומית לעיר יטא שבדרום הגדה המערבית, ונמצא בין כביש עוקף מס' 317 לקו הפסקת האש שנקבע בשנת 1949 דרומית לאזור. אזור זה מסווג במלואו כאזור C ומשתרע על שטח של 57,000 דונמים, ולכן הוא יעד להתנכלויות חוזרות ונשות על ידי ישראל והמתנחלים. האזור כולל 23 ח'ירבות וכפרים בהם גרים תושבי יטא ובדואים שנעקרו מאזור באר שבע והנגב. בחסות ועידוד ממשלת ישראל, הוקמו יותר מ־16 מוצבים והתנחלויות היוצרים חגורה סביב האזור. בנוסף, הוכרז על שטח של כ־32,000 דונמים באזור מסאפר יטא כ־"שטח צבאי סגור", למרות שרק כ־3% מהאזור המוכרז משמש לצרכים צבאיים. השטח הצבאי הסגור כולל 16 ישובים של קהילות פלסטיניות, רובם קיימים לפני כיבוש הגדה המערבית בשנת 1967, והם: ג'נבא, אלמרכּז, חלאווה, ח'ירבת אלפח'ית, ח'ירבת אלתבאנה, ח'ירבת אלמג'אז, ספא אלפוקא, ספא אלתחתא, מוע'איר אלעביד, טובה, ח'לת אלדבע, אלח'רובה, ח'ירבת אלמפקרה, ח'ירבת צרורה, אלרכּיז, וביר אלעד.

לפי נתוני וועדת ההתנגדות לחומה ולהתיישבות המתנחלית משנת 2023, הרשויות הישראליות שמו את מסאפר יטא כיעד עיקרי, וחילקו בו את המספר הרב ביותר של צווי הריסה בהשוואה לכל האזורים הפלסטינים, באמתלתו של מאבק בבניה לא חוקית של פלסטינים באזור.

הרעיון של ח'אלד לחפירת מערה למגורים אינו רעיון זר לתושבי מסאפר יטא, משום שהמערות באזור אינן משמשות למחסה חירום בלבד, אלא הן חלק מהזיכרון של המקום וההיסטוריה הנמשכים אלפי שנים. הפלסטינים גרו במערות באזור מאז העת הכנענית, הרומית והביזנטית, ועד התקופה העות'מנית. מערות רבות עדיין נמצאות באזור מאז אותן תקופות, ורבים מתושבי מסאפר יטא גרים במערות עתיקות שעדיין עומדות כיום. חלק מהמערות משמשות לגידול בעלי חיים או לאחסון דגנים. כדי לעקוף את הניסיונות למחיקת המקום ולעקירת תושביו, חלק מהמערות שימשו כמטה מועצת הכפרים באזור אלמסאפר. המערה נמצאת מתחת לאדמה, ועלות הקמתה זולה בהרבה מעלות בניית בית שניתן להרוס. יחד עם זאת, נהרסו עשרות מערות כתוצאה מצווי הריסה שהופקו בגינן.

ח'אלד נזכר במאמצי חפירת המערה שלו: "אנחנו מכירים את החיים במערות מאבותינו. הם ידעו איך לחפור מערות, וידעו איך לבנות מערות בעלות תקרה חזקה ויציבה". השטח העצום סיפק לתושבי המקום אפשרות לבחור את המיקום הטוב והבטוח ביותר לחפירת מערות שהחזיקו מעמד במשך שנים רבות.

עם התרחבות ההתיישבות וההתנחלות הישראלית וההשתלטות על אדמות מסאפר יטא, השטח צומצם, והאפשרויות הפכו למוגבלות. "כבר אין לנו את הפריבילגיה לבחור את האזור המתאים לנו", אומר ח'אלד, ומבהיר ששיטת חפירת מערות חדשות משתנה מאזור לאזור, בהתאם לאופי האדמה והסלעים. יחד עם זאת, אין ברירה אחרת.

אנשי המערות

ח'אלד מתאר את המערה בה הוא נאלץ לגור אחרי הריסת ביתו כלא בטוחה למגורים. "סלעים נפלו על ראשינו יותר מפעם אחת", הוא אומר כשהוא מצביע על מקום התיקונים שהוא נאלץ לעשות במערה. באמצעים הפשוטים הזמינים עבורו, מנסה ח'אלד לחזק את הקירות והתקרה, בתקווה שהם יחזיקו מעמד בפעם הבאה, ושהמחסה אליו פנה לא יהפוך לסכנה המאיימת על חייו וחיי משפחתו.

עונת החורף היא תקופה קשה עבור ח'אלד ואשתו. החיים במערה קרה, חשוכה ודולפת אינם קלים: "המערה קרה מאד והחשמל חלש מאד. אנחנו לא יכולים להדליק תנור חימום קטן. כמו כן, מי הגשמים דולפים למערה בכמה מקומות. אין לי ברירה אחרת למגורים, ואני חייב להישאר כאן כדי להגן על האדמה שלי". 

המציאות הזו אינה המציאות של ח'אלד בלבד. אחיו של ח'אלד גר בתנאים דומים. למרות תנאי המחיה הקשים, ח'אלד סובל גם מהטרדות המתנחלים ותקיפותיהם התכופות: "פעם הם שרפו את הגידולים שלנו, ובפעמים אחרות הם שחררו את הכבשים שלהם לרעות באדמותינו הנטועות. זה הוביל כמה תושבים לעזוב את המקום. הם מנעו ממני לרעות את הכבשים שלי באדמות שלי וגירשו אותי, למרות שלא הייתי קרוב להתנחלויות כלל, או אפילו לכבישים המובילים אליה".

למרות ההטרדות החוזרות ונשנות, אלימות המתנחלים, ותנאי המחייה הקשים, עדיין גרים במסאפר יטא כ־60 תושבים.