כתבות
בתחילת השבוע שעבר, כשברקע כבר משתוללת המלחמה הישראלית-אמריקאית באיראן, כפר קריות, דרומית לשכם, ספר את קרבנותיו במלחמה בודדת משלו. באותו יום, השני במרץ, הכפר איבד שניים מבניו, האחים מוחמד מועמר (52) ופאהים מועמר (47) שנורו למוות על ידי מתנחלים במהלך מתקפה על הכפר.
הכפר נמלא עצב ויגון. בין בתים מוקפים בזיתים הורגש הרגע הכבד שהותיר חותם על חיי תושבים שמוצאים את עצמם שוב ושוב אל מול אלימות כנופיות המתנחלים שמגיעות לכפר.
משרד הבריאות הפלסטיני הודיע ב-2 במרץ כי מוחמד מועמר נורה בראשו ומת במקום, בעוד אחיו פאהים מועמר מת מפצע ירי באגן. באותה התקפה נפצעו מאש חיה חמישה אזרחים נוספים, כולל ילד בן 15, שהועברו לבתי חולים לטיפול. כמה מהפציעות תוארו כחמורות.
הפעיל בשאר אל-קריותי תיאר למגזין "סברה" את האירוע ביום שני כ"טבח מזעזע", כאשר הכפר שכל שניים מבניו בעת שהגנו על בתיהם.
הוא סיפר כי ההתקפה התרחשה כשברקע צליל האזעקות המתריעות על ירי טילים אל צפון הגדה המערבית.מתנחלים, שאולי ראו בכך שעת כושר, פרצו לפאתי הכפר עם דחפור וניסו להשחית אדמות סמוכות לבתיהם של תושבים. קריותי קיבל באותו בוקר שיחות טלפון מתושבים שסיפרו שהדחפור עוקר עצים ומפה אדמה, וקבוצה של מתנחלים מקימה אוהלים בסמוך.
"הלכנו למקום", הוא מספר, "ומצאנו תושבים מתעמתים עם מתנחלים על הגבעה ממול לדחפור. המתנחלים נעו לעבר הבתים ובעלי הבתים התאספו מולם ודרשו מהם לפנות את האזור ולסלק את הדחפור. המתנחלים לא נענו; במקום זאת, הם התקדמו לאזור שבו נכחו התושבים והחלו לתקוף אותם ולירות לעברם תחמושת חיה. המתח הסלים לעימותים פיזיים ואיומים נגד התושבים. האירועים שככו לכמה דקות והמתנחלים נסוגו לאחר שרוב תושבי קריות הגיעו למקום. אבל אז, מתנחל התחיל לירות בתושבים שנכחו במקום. הנפגע הראשון היה בעל הבית, מוחמד טהא עזם, המכונה גם מועמר, שנהרג במקום. הוא הגן על עצמו ועל משפחתו כאשר מתנחל ניסה לפרוץ לביתם. מוחמד ניגש למתנחל, שירה בו ישר בראש".
צעירים מהכפר פינו את מוחמד תחת מטר כדורים שממנו נפצעו אנשים נוספים, כולל פאהים, אחיו של מוחמד, שספג כדור בבטנו ומת לאחר מכן מפצעיו.
אל-קריותי ציין כי המתקפה היא רק ההחמרה האחרונה אחרי ניסיונות חוזרים נושנים להקים מאחזים חדשים בסמוך לבתיהם של תושבי הכפר קריות, דרומית לשכם. זהו אזור שמוקף בהתנחלויות גדולות כמו עלי, שילה ושבות רחל, ובמאחזים שהולכים ומתרבים.
הוא מוסיף שהרחבת ההתנחלויות מציבה את תושבי הכפר בעימות כפוי ויומיומי עם המתנחלים בהגנה על בתיהם ואדמותיהם.
לדברי אל-קריותי, כוחות הצבא הישראלי הגיעו לזירה אחרי הירי. הם לא התערבו ולא ניסו לעצור את התוקפים, אלא פעלו לאבטח את המתנחלים בזמן שאלה נסוגו מהכפר חזרה אל התנחלות שילה. החיילים ירו פצצות גז מדמיע לעבר הבתים, מה שגרם למקרי חנק בקרב נשים, ילדים וקשישים, בעוד התושבים היו עסוקים בניסיון לסייע למשפחות בתוך בתיהם ונאלצו להסיע את הפצועים ברכביהם הפרטיים לבית החולים לאחר שהכבישים נסגרו והאמבולנסים התעכבו.
"הכוחות הישראליים לא רדפו אחרי המתנחלים שנסוגו מאזור הבתים," אמר אל-קריותי למגזין סברה, "אלא עצרו יותר מעשרים צעירים מהכפר בתוך ביתם של האחים מועמר והחלו לחקור אותם ולהתנכל להם אחד אחד. החיילים איימו גם על אביהם של שני השהידים, טאהא מועמר, איש זקן שרגליו קטועות, ואילצו אותו לצאת מביתו בזחילה.
גם אחרי האירועים העקובים מדם, ההתקפות לא פסקו, מספר אל-קריותי: "מתנחלים המשיכו להתגרות בתושבי קריות מאז הפיגוע בו נהרגו שני האחים בכפר. הם הקימו מחדש את המאחז באותו אזור ופועלים לשיקומו. הם הביאו דחפור והחלו לפנות אדמות ולהקים אוהלים, תוך פרסום תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות. למרות ראיות מספיקות המצביעות על מעורבותם בפשע בקריות, המתנחלים פתחו בקמפיינים לגיוס כספים בתוך ישראל כדי לתמוך במאחז, לחזק אותו ולהמשיך לתפוס אדמות נוספות באזור".
המאחז שייך להתנחלות שילה ומוגן הן על ידי כוחות הביטחון של ההתנחלות והן על ידי הצבא הישראלי. המתנחלים גם מנסים להגיע שוב לפאתי הכפר, ואפילו לסביבת בית ההרוגים, בניסיון ברור להתגרות בתושבים ולשלוח מסר שהם עדיין נוכחים באזור".
"אנו דורשים לספק הגנה בינלאומית אמיתית לתושבים הפלסטינים, ולהפעיל לחץ כבד על ממשלת ישראל לעצור את התקפות המתנחלים", אל-קריותי אמר למגזין סברה, "בתקופה זו אנו עדים למעבר מסוכן לשימוש באש חיה ולפגיעה ישירה באוכלוסייה. זאת אינדיקציה ברורה לחומרת התקופה הנוכחית והסיכון להתקפות נוספות גדל בהיעדר אחריותיות משפטית ובינלאומית ".
הפיגוע ב-2 במרץ 2026 אינו הפעם הראשונה בה הכפר קריות חווה מתקפות אלימות. ב-5 בנובמבר 2025, מתנחלים עקרו מאות עצי זית מאדמת הכפר, גרמו להפסדים כבדים לחקלאים ולכעס בין התושבים. עוד לפני כן, ב-27 במאי 2025 תוקפים שיצאו מהתנחלות שילה תקפו תושבים באבנים ובמקלות, הציתו בית וכלי רכב והשחיתו רכוש. אלה רק שתיים מסדרה ארוכה של התקפות בשנים האחרונות.
ההסלמה באלימות המתנחלים בגדה המערבית הפכה את ההגנה על האדמה ואף על חייהם לאתגר יומיומי עבור תושבי הכפר.
כפר קריות אינו יוצא מן הכלל אלא מהווה מיקרוקוסמוס למה שמתרחש בכל רחבי הגדה המערבית ומהדהד את חווייתם של רבים מהכפרים הפלסטיניים הסמוכים להתנחלויות. האדמה כאן אינה רק אזור חקלאי, אלא מקור חיים, זהות ויציבות יומיומית פשוטה: היציאה לשדה, הילדים שחוזרים הביתה מבית הספר, ושינה ללא דאגות.
החיים המובנים מאליהם האלה מאוימים עכשיו יותר מתמיד. ההתקפות מאיימות על חיי היומיום ועל היציבות הנפשית והחברתית של כל משפחה פלסטינית, החל בערים טובאס וג'נין בצפון ועד שכם, דרך הכפרים הסמוכים להתחלויות כמו קריות, קוסרה, ביתא, עסירה אל-קיבליה, יעבד וסילוואד, שמתמודדים עם התקפות יומיומיות, ועד בית לחם בדרום, ובכל ברחבי הגדה המערבית. התושבים הפלסטינים חיים בלי הגנה, במאבק בודד לשרוד ולהישאר על אדמתם.
הערות