8 ראשי רשויות מקומיות תחת איום: ארגוני הפשיעה מנסים להשתלט על השלטון המקומי במועצות הערביות

שמונה ראשי רשויות מקומיות ערביות מתמודדים עם איומי רצח ממשיים מאד. העובדה המזעזעת הזאת היא סממן למעבר של ארגוני פשע מהתמקדות באנשים וברכוש לניסיון להפעיל את השפעתם על מכרזים ותקציבים ברשויות המקומיות.

לנוכח ההשפעה הגוברת של הפשע המאורגן בחברה הערבית, ראשי הרשויות המקומיות ועובדיהן הפכו למטרות ישירות לאיומים ולניסיונות התנקשות. זהו ביטוי לעליית כוחם של ארגוני הפשיעה ולשיטות פעולה חדשות שלהם: מעבר מפגיעה ביחידים וברכוש פרטי לניסיון לכפות את השפעתם במוסדות השלטון המקומי ובמכרזים ותקציבים.

לפי מחקר מיוחד שנערך על ידי האתר "ערב 48", שמונה ראשי רשויות מקומיות ערביות מתמודדים עם איומים ברצח ברמות סיכון חמש או שש. לפי המדרג שקבע אגף המודיעין במשטרה, רמה שש הנה רמת הסיכון הגבוהה ביותר, וככזאת מחייבת הצבת מאבטחים אישיים חמושים.

ראשי הרשויות המאוימים הם ראש מועצת טלעת עארה (מעלה עירון), ראש מועצת כפר מנדא, ראש מועצת נחף, ראש מועצת שבלי - אום אל-ג'אנם, ראש מועצת ג'דיידה אל-מכר, ראש עיריית עראבה וראש עיריית אל-מע'אר. רמת הסיכון שנקבעה לראש עיריית רהט הופחתה משש לחמש, עדיין איום משמעותי מאד.

מרצח מהנדס העיר לניסיון התנקשות בראש עירייה

בחודשים האחרונים, הכפרים והערים הערביות חוו הסלמה חמורה בפגיעה בראשי הרשויות המקומיות: בשבעה במרץ, ראש עיריית עראבה, ד"ר אחמד נסאר, וראש הוועד העממי בעיר, ד"ר אנואר יאסין, שרדו ניסיון רצח. המתנקשים ירו בתוך עסק בו שהו נסאר ויאסין, והם נפצעו באורח קשה ובינוני.

ב-17 במאי, חמוש עוטה מסכה על קטנוע ירה בראש המועצה המקומית ג'דיידה אל-מכר, המהנדס סוהיל מלחם, ובממלא מקומו עוביד עוביד, בזמן שיצאו ממסיבת חתונה בעיירה. מלחם נפצע באופן קשה ועוביד נותר עם פציעות בינוניות.  

מעגל האיום ברצח אינו מוגבל לראשי הרשויות המקומיות, אלא מתרחב גם לפקידים בכירים ועובדים בעיריות ובמועצות המקומיות. בשנת 2023, מנכ"ל עיריית טירה, עבד אל-רחמן קשוע, נרצח בירי. מהנדס מועצת העיר ג'דיידה אל-מכר, אדהם חמוד, נרצח בשנת 2024 בפשע דומה.

עובדי מספר רשויות מקומיות סבלו גם הם מהתקפות, מירי ומאיומים ישירים על בתיהם ורכושם. כל המקרים האלה משקפים את התרחבות השפעת הפשע המאורגן במוסדות הממשל המקומי בחברה הערבית.

ראש מועצת טלעת עארה, מוחמד ג'לאל איג'בארייה, אמר ל-"ערב 48" כי "מה שאנו יודעים הוא שכעשרה ראשי רשויות מקומיות מתמודדים עם רמות איום של 5 ו-6, אך הרשימה מורכבת ורחבה הרבה יותר". 

"האיומים אינם מוגבלים לראשי הרשויות המקומיות, אלא גם למהנדסים, רואי חשבון, מנהלי מחלקות רווחה ועובדים בכירים ברשויות המקומיות," אמר.

חלק גדול מהאיומים הללו "ממשיכים להסתובב באופן בלתי פורמלי, לעיתים קרובות דרך קשרים אישיים או מעקב בשטח, ולא באמצעות הודעה רשמית ברורה מהמשטרה או מהרשויות המוסמכות", הוסיף איג'בארייה. 

"כאשר מגיעים לרמות 5 ו-6, האיומים הופכים למעשיים ומוחשיים, ודורשים הצמדת שומרי ראש קבועים לראש הרשות המקומית ושמירה על ביתו", אמר. "אחרי שנורתי, האיומים הפכו למעשיים ולא תיאורטיים". 

איג'בארייה הוסיף כי קיבל את תפקידו עם איום ברמה 4. הדירוג עלה לרמה חמורה יותר לאחר שרחפן הפיל פצצה על ביתו.

הוא הסביר שחייו היומיומיים הפכו קשורים לשמירה ולאמצעי אבטחה מתמידים. "לחיות תחת שמירה זה אף פעם לא נוח. אני חי זמן רב תחת הגנה ביטחונית מתמדת, עם שומר קבוע ליד הבית ושומר ראש שמלווה אותי בכל תנועותיי מחוץ לבית," אמר. מציאות זו "מטילה את צלה על חיים החברתיים והמשפחתיים, החל מאירועים פרטיים ועד ביקורי משפחה," אמר, והוסיף:"היעדר פרטיות הוא אחד ההיבטים הקשים ביותר בחיים האלה".

"מכרזים ותקציבים הם המטרה העיקרית"

 איג'בארייה קושר את ההסלמה באיומים לסכסוך סביב מכרזים ותקציבים בתוך הרשויות המקומיות. "מכרזים ותקציבים הם המטרה העיקרית," אמר, והסביר כי ארגוני הפשיעה רואים ברשויות המקומיות מרכז פיננסי עצום שניתן לשלוט בחלק ממשאביו.

"ההתערבות מתחילה לעיתים קרובות כאשר מתפרסמים מכרזים או כאשר פרויקטים מיושמים. גורמים שונים מנסים להטיל את מרותם או להשפיע על החלטות במועצות המקומיות. הסכסוך אינו רק על שליטה פוליטית, אלא גם על שליטה בתקציבים, במכרזים ובאינטרסים הכלכליים העצומים הנלווים". מסביר איג'בארייה.

"כואב שמי שמאיימים עלינו הם בני הכפר, לא אנשים זרים", אמר, והוסיף: "רבים מראשי הרשויות המקומיות הגיעו מרקע מקצועי ואקדמי יציב, והם יכלו להמשיך בעבודתם הרחק מלחצים וסיכונים, אך בחרו בעבודה ציבורית מתוך רצון לשרת את הציבור".

"האנשים היום חיים במצב של טרור אמיתי", אומר איג'בארייה. "המשבר כבר אינו מוגבל לרציחות. יש פחד שהשתלט על חיי היומיום בחברה הערבית. לרשויות יש יכולות להתמודד עם פשיעה, אך המציאות הנוכחית מרמזת שנותנים לכאוס הזה להעמיק ולהתרחב בתוך החברה הערבית".

"המשטרה חייבת לשנות את הדרך שבה היא מתמודדת עם התופעה הזו"

ראש עיריית רהט, טלאל אל-קרינאווי, אמר ל-"ערב 48": "אני נמנה על אלה שיש איום על חייהם, והייתי ברמת איום בדרגה שש לפני שזה ירד לחמש".

"המשטרה מחויבת לשנות את האופן שבו היא מתמודדת עם התופעה הזו", אמר, והוסיף כי אלו שמאחורי האיומים "מחזיקים באמצעים ויכולות רבות, עד כדי כך שלפעמים הם רומזים שהשפעתם עולה על היכולת של רשויות אכיפת החוק להרתיע אותם".

"לא קל לאדם לחיות תחת איום תמידי", אמר אל-קירנאווי, והוסיף כי נוכחות השומרים "אינה נחמה, אלא מחזקת את התחושה שהסכנה היא קבועה ומיידית". 

"אם הייתי יודע מי מאיים עליי, הייתי הולך אליו ומתעמת איתו", אמר, והסביר ש"האיומים לעיתים מעורפלים ולא ברור מה ומי מקורם".

עיריית רהט הייתה מטרה להתקפות שכללו פצצות, ירי ואיומים ישירים, לדבריו, מבלי לדעת מי עומד מאחוריהן. אל-קירנאווי אמר שמספר ראשי הרשויות המקומיות הערביות המאוימים צפוי לעלות ליותר מ-25, בהתחשב בכך שהתופעה "כבר אינה יוצאת דופן או מוגבלת".

הבחירות הן הזדמנות פיננסית עבור כנופיות

בשיחה עם "ערב 48", הקרימינולוג ד"ר וליד חדאד מציג זווית רחבה יותר על תהופעה.  "התפיסה של הרשויות המקומיות והמועצות המקומיות בחברה הערבית מעולם לא הוגבלה לשירות ציבורי, אלא הייתה קשורה למקורות השפעה, כסף, ואינטרסים משפחתיים ופוליטיים".

"שליטה ברשות המקומית משמעותה בפועל שליטה במשרות, במכרזים ובמשאבים", חדאד מסביר. "המשפחה או הקבוצה שזכו בבחירות לקחו לעצמם את המינויים המרכזיים, פרויקטים ושירותים שונים". חדאד מציין כי מציאות זו הייתה חלק מהמבנה הפוליטי והחברתי בערים הערביות במשך עשרות שנים, בשל חוסר שקיפות וחולשת הפיקוח. אולם כעת הגיעה הטרנספורמציה המסוכנת ביותר: הכניסה הישירה של ארגוני פשע לבחירות המקומיות.

"חלק מהכנופיות רואות כעת בבחירות השקעה פיננסית, כאשר מועמד מסוים נתמך בתמורה להבטחות למכרזים ולאינטרסים עתידיים לאחר הניצחון", חדאד מסביר. "אלה שתומכים בך בבחירות לא עושים זאת בחינם, ובסופו של דבר הם דורשים את פירעון החוב".

התמיכה עשויה להתבטא בצורות שונות "מהפחדה והטלת אימה ועד מימון וגיוס בוחרים", שמוצעים לדבריו, בתמורה לקבלת מכרזים, מינויים או מתקנים נוספים בתוך הרשות המקומית. "הרשויות המקומיות הפכו למאגר פיננסי עצום עבור הכנופיות, במיוחד לנוכח היעדר פרויקטים כלכליים גדולים בחברה הערבית", הוא מוסיף.

פינוי פסולת: ארגוני פושעים השתלטו על התחום

אחד התחומים שבהם השפעת ארגוני הפשיעה הולכת וגוברת, הוא גם תחום שמשפיע ישירות על חיי היומיום של כל אזרחית ואזרח: פינוי אשפה. "כמה ממכרזי פינוי האשפה מגיעים ל-50 מיליון שקלים", חדאד אומר. "פרויקטים מסוג זה הם מטרה מרכזית עבור ארגוני פשע בגלל הרווחים העצומים שניתן להפיק מהם". 

לדברי חדאד בתחום גם נעשות לעיתים קרובות מניפולציות של משקל וכמויות והטמנה בלתי חוקית של פסולת. "חלק גדול מהרווחים מושג באמצעות עקיפה ביישום פרויקטים של אשפה ופסולת", הוא מציין.

חלק מהקבלנים "רושמים כמויות גדולות יותר של פסולת מכפי שהם באמת מפנים, או קוברים חלק ממנה באופן בלתי חוקי בשטחים פתוחים במקום להוביל אותו למטמנות רגילות", הוא מוסיף. 

חדאד מבקר בחריפות את האופן שבו הרשויות הרשמיות טיפלו במקרה. "לפעמים המדינה מקפיאה פרויקטים במקום להעמיד פושעים לדין". כך, במקום שהפשיעה תרוסן, נוצרת פגיעה נוספת באזרחים.

"בעבר, רצח ראש עיר, מנכ"ל עירייה או מהנדס מועצה מקומית לא היה אירוע שבשגרה. מה שקורה היום הוא תוצאה של תהליך ממושך של חדירת ארגוני הפשיעה לממשל המקומי".

חדאד סיכם באומרו ש"החברה הערבית זקוקה לביקורת עצמית אמיתית", במיוחד לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, ושאל: "האם תקציבי הרשויות המקומיות מנוהלים כרכוש העם, או כשלל לקבוצות אינטרס"?

כתבה זו פורסמה במקור בערבית באתר ״ערב 48״.