החינוך הערבי תחת מתקפה: השעיות, פיטורים וצנזורה עצמית מאז 7 באוקטובר

מערכת החינוך בחברה הערבית מתמודדת עם הסתה הולכת ומחריפה נגד עובדי ההוראה, ועם צמצום חופש הביטוי. הרדיפה המדינתית הזו, שהחמירה מאד מאז אוקטובר 2023 ופתיחת המלחמה על עזה,  יוצרת תרבות של פחד ופרקטיקות של צנזורה עצמית. כך נפגע תפקיד בית הספר כזירה לשיח ולחשיבה ביקורתית.

בשלוש שנים האחרונות קידמה הממשלה שורה של מהלכי חקיקה, פרקטיקות וצעדים מנהליים שהרחיבו את סמכויות המדינה כלפי מוסדות חינוך ועובדי הוראה, במיוחד בכל הנוגע להתבטאויות הנתפסות כ"תמיכה בטרור" או "הזדהות עם ארגון טרור". 

אחד המהלכים הבולטים הוא חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציבים שאושר בנובמבר 2024. החוק מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך להורות על פיטורי מורים, השעייתם או שלילת רישיונם לעסוק בהוראה, אם השתכנע כי הביעו תמיכה בארגון טרור או הזדהות עם מעשה טרור. החוק גם מאפשר לשר החינוך לשלול תקציבים ממוסדות חינוך שבהם, לדעתו והוכח להנחת דעתו, כי התקיימו גילויי תמיכה או הזדהות כאלה והנהלת המוסד ידעה או הייתה אמורה לדעת עליהם. 

לצד חקיקה זו, מאז 7 באוקטובר 2023 נרשמה החמרה במדיניות הפיקוח על התבטאויות של אנשי חינוך ועובדי ציבור, לרבות השעיות, הליכים משמעתיים ובדיקות מנהליות בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. תומכי המהלכים מציגים אותם ככלים הכרחיים למאבק בהסתה ובתמיכה בטרור, בעוד שמבקריהם טוענים כי הם מעניקים לרשויות סמכויות רחבות ועמומות העלולות לפגוע בחופש הביטוי, בחופש העיסוק ובאוטונומיה של מערכת החינוך. על רקע זה הוגשה בדצמבר 2024 עתירה לבג"ץ על ידי מרכז עדאלה בשם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ועדת המעקב העליונה, ועד ראשי הרשויות הערביות, ועד ההורים הארצי בחברה הערבית, סיעת חד"ש בהסתדרות המורים וח"כ יוסף עטאונה. בעתירה נטען, כי תכליתו המוצהרת של החוק היא גזענית, וכי הוא נועד לאפשר רדיפה של מורים בידי גורמים פוליטיים באמצעות הענקת סמכויות רחבות ובלתי מידתיות למשרד החינוך לפגוע בחופש הביטוי ובחופש העיסוק שלהם.

נוכח מציאות זו, פועלת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי להגנה על זכויות המורים, הצוותים החינוכיים, והתלמידים, לקידום המודעות לזכויות משפטיות וחוקתיות, ולביסוס חוסן פסיכולוגי וקהילתי.

פנינו למנכ"לית הוועדה, ד"ר סמאח אלח'טיב-איוב בשאלות על מצב החינוך בחברה הערבית, חופש הביטוי והאתגרים הניצבים בפני הצוותים החינוכיים כיום. הנה תשובותיה המקיפות על המצב הנוכחי ועל עבודת הוועדה.

מסעות הסתה מחריפים נגד עובדי הוראה

כיצד היית מתארת את השינוי המהותי שחל במעמדם של המורים הערבים לאחר השבעה באוקטובר? האם הפחד נטמע כחלק משגרת החיים בכותלי מוסדות החינוך?

מאז פרוץ המלחמה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר 2023, החריפו מסעות ההסתה והרדיפה הפוליטית כלפי הפלסטינים בישראל, ובכלל זה כלפי עובדי מערכת החינוך. זאת במקביל לקידום חקיקה וצעדים שצמצמו את מרחב חופש הביטוי של סגלי ההוראה. 

מציאות זו הובילה לביסוסה של תרבות פחד ומנגנוני צנזורה עצמית בתוך מוסדות החינוך, ופגעה ביכולתם של המורים לנהל דיונים חינוכיים פתוחים וביקורתיים. חשוב לציין כי פגיעה זו אינה נעצרת במורים בלבד, היא מחלחלת אל התלמידים ומתבטאת בשחיקת החשיבה הביקורתית ובהחלשת מעורבותם הפעילה בתהליך הלמידה.

מהם ביטוייה המרכזיים של הרדיפה או הצרת הצעדים שתיעדתם?

נקיטת הליכים מנהליים מחמירים כנגד אנשי חינוך בשל הבעת דעה או פרסומים ברשתות החברתיות. הליכים אלו כוללים פתיחת חקירות, זימונים לבירורים משמעתיים מכוח סעיפי חוק כוללניים, השעיות מהעבודה, פיטורים ופסילת אישורי העסקה במערכת החינוך. 

קיימים נתונים המעידים על היקף משמעותי של צעדים שננקטו נגד אזרחים ערבים בעקבות התבטאויות מאז תחילת המלחמה, אם כי אין נתון רשמי ומרוכז המתייחס ספציפית למורים. לפי מחקר של מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, אשר צוטט בכתב העתירה שהוגש לבג"ץ בידי מרכז עדאלה בשם ועדת המעקב העליונה וגורמים נוספים, מאז 7 באוקטובר 2023 נעצרו למעלה מ־200 אזרחים ערבים בישראל, כאשר יותר מ־70% מהמקרים היו קשורים לפרסומים ברשתות החברתיות, אף שבמקרים רבים הפרסומים לא נמצאו כעבירה פלילית. עוד נטען כי נפתחו למעלה מ־100 הליכים משמעתיים נגד סטודנטים ב־33 מוסדות להשכלה גבוהה בעקבות התבטאויות ברשתות החברתיות. 

הרדיפה כנגד עובדי הוראה מופעלת באמצעות מנגנוני אכיפה מנהלית גורפים, ובראשם "ועדת מניעת ההסתה" במשרד החינוך, שמעבירה לשר המלצות להשעיה או לפיטורים. הוועדה הזו פועלת בלי פיקוח שיפוטי חיצוני.

באיזו מידה חש המורה כי הוא נתון למעקב?

המורה הפך כפוף לפיקוח גורף החודר אל המרחב הדיגיטלי ועוקב אחרי פעילותו ברשתות החברתיות, באופן המטשטש את הגבול בין תפקידו המקצועי לזכויותיו האזרחיות. זה הופך את בתי הספר ממרחבי שיח פתוח וחשיבה ביקורתית לזירות של פחד וצנזורה עצמית. 

זה נכון לכל המורים בישראל אך המצב חמור במיוחד בקרב האזרחים הערבים-פלסטינים, שכן התרחבות הפיקוח מעמיקה את תחושת האפליה ואי-השוויון בהגנה המשפטית. בכך חורגת הסוגיה מהליך מנהלי גרידא ומעלה שאלה חוקתית מהותית בדבר התפשטות כוחה של הרשות המנהלית על חשבון חופש הביטוי. מכאן ברור ההכרח בכינון מנגנוני בקרה שיגנו על זכויות דמוקרטיות.

כיצד השפיעה אווירת ההסתה והרדיפה על חופש הביטוי בין כותלי הכיתה?

אקלים ההסתה הוביל לדעיכת השיח הפתוח בכיתות ולהימנעות מסוגיות רגישות – בניגוד לחוזר המנכ"ל משנת 2016 ,הרואה בדיון חופשי נדבך יסודי לחינוך דמוקרטי. פחד וצנזורה עצמית מונעים ממורים לנהל דיונים פתוחים, ופוגעים ביכולת מערכת החינוך לטפח חשיבה ביקורתית וסובלנות כלפי השקפות מגוונות.

מה זה בכלל "הזדהות עם טרור"?

להשלכות אלו נוספו חוקים שהקנו למשרד החינוך סמכויות נרחבות חסרות תקדים, מעבר לאווירת הפחדה והצנזורה העצמית. תמורות אלו מעוררות חשש מפוליטיזציה של מערכת החינוך על חשבון חופש הביטוי והאוטונומיה המקצועית של המורים.

 מהי הסכנה הגלומה בחוקים הנוגעים לפיטורי סגלי הוראה?

חומרתה של חקיקה זו נובעת מכך שהיא מעניקה לרשויות המנהליות והפוליטיות סמכויות גורפות להפעלת צעדים משמעתיים כנגד מורים ומוסדות חינוך, תוך הישענות על קריטריונים מעורפלים . מדובר בכרסום בחופש הביטוי ובהכפפתה של מערכת החינוך לשיקולים פוליטיים. בנוסף, עולה חשש לעקיפתן של ההגנות המשפטיות המסורתיות, אשר מחייבות הוכחת נזק ממשי כתנאי סף מוקדם להטלת מגבלות או ענישה על העוסקים בשדה החינוכי. 

באיזה אופן מסכנות סמכויות השר את הביטחון התעסוקתי? 

חוק איסור העסקת עובדי הוראה משנת 2024 מעניק למנכ"ל משרד החינוך ולשר סמכויות רחבות לפטר מורים ולשלול רישיונות הוראה על בסיס קריטריונים עמומים, מה שמסכן את הביטחון התעסוקתי של עובדי ההוראה. מכיוון שמשרד החינוך הוא גוף מונופוליסטי בהסמכת מורים, שלילת רישיון משמעה מניעת עיסוק במקצוע כליל, דבר העלול לפגוע בזכות החוקתית לחופש העיסוק לפי חוק יסוד: חופש העיסוק. בנוסף, האפשרות להטיל סנקציות על מוסדות חינוך באמצעות שלילת תקציבים עלולה לפגוע בעקיפין בעובדי ההוראה המועסקים בהם, ואילו השימוש בסמכויות אלו נגד הבעת דעות לגיטימיות עלול ליצור אפקט מצנן של פחד, שתיקה וצנזורה עצמית בקרב המורים.

מה הבעיה במונח "הזדהות עם טרור"? 

חומרת השימוש במונחים עמומים כגון "הזדהות עם טרור" נובעת מהיותם מושגים פוליטיים נטולי הגדרה משפטית מובחנת, המנוצלים להשתקת ביקורת ולהחלת צנזורה רעיונית. בזירה החינוכית, מונח זה הופך את בתי הספר הערביים למרחבים המצויים תחת איום מתמיד, שכן כל שיח תרבותי, לאומי או ביקורתי עלול להיות מתוייג כ"הזדהות עם טרור". החוק מעניק סמכויות גורפות לשר החינוך לשלול תקציבים ולפטר מורים על בסיס שיקול דעת סובייקטיבי לחלוטין.

ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי גורסת כי החוק מצר את חופש הביטוי בבתי הספר ומאיים להפכם למרחבי צנזורה אידיאולוגית. לכן ,היא פועלת לביטול סמכויות אלו ולהבטחת כפיפותו של כל צעד משמעתי או מנהלי לביקורת שיפוטית בלתי תלויה, שתגן על הזכויות החינוכיות ועל החירות המקצועית-פדגוגית.

כיצד ועדת המעקב מתמודדת עם מדיניות זו?

המאבק מתנהל בעיקר במישור המשפטי, בהובלת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, בשיתוף מרכז "עדאלה" וגופים יציגים נוספים. יחד, הם הגישו עתירה לבית המשפט העליון נגד החוק, אשר מתיר פיטורי מורים ונקיטת צעדים נגד מוסדות חינוך על בסיס עילות רחבות ועמומות. 

במהלך בירור ההליכים המשפטיים נחשף קיומה של "ועדת הסתה" הפועלת בתוך משרד החינוך. מדובר במנגנון המנטר ועוקב אחר התבטאויות מורים, הן בעבודה והן מחוצה לה, כולל ברשתות החברתיות. ועדה זו מוסמכת להמליץ על צעדים משמעתיים כגון פתיחת חקירה, השעיה ואף פיטורין. הגילוי העלה חששות משמעותיים בנוגע לפגיעה בחופש הביטוי ובזכויות המקצועיות של המורים.

מהן הסוגיות המשפטיות הכרוכות בפעילותה של "ועדת ההסתה", וכיצד מתמודדים איתן?

הבעייתיות בפעילות "ועדת ההסתה" באה לידי ביטוי בכמה מישורים: היקף סמכויותיה הרחב, חוסר שקיפות במנגנוני פעולתה, והמעקב שהיא מנהלת אחר התבטאויות מורים הן בעבודה והן מחוצה לה, כולל ברשתות החברתיות. פרקטיקות אלו מעוררות חששות משמעותיים בנוגע לפגיעה בחופש הביטוי ובזכות לפרטיות.

ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ומרכז "עדאלה" ממשיכים במאבק המשפטי, תוך דרישה לביצוע בחינה עצמאית ובלתי תלויה של פעילות הוועדה, במטרה להבטיח הגנה על זכויות המורים ועל חירויות היסוד שלהם.

מעטפת הגנה על המורים

מול מציאות זו, ועדת המעקב לחינוך הערבי אינה מסתפקת בתיעוד הפרות הזכויות, אלא נוקטת בצעדים לשיפור החוסן, להגנה על המורים ולהעצמתם.

מדוע הכרחית האוריינות המשפטית עבור עובדי הוראה לנוכח האתגרים העכשוויים? 

המודעות המשפטית היא קו ההגנה הראשון של המורה. מורה שמבין את המצב המשפטי יודע כי חוזרי משרד החינוך אינם מטילים איסור גורף על התבטאות פוליטית או חברתית, אלא נועדו להסדיר את ההתנהלות המקצועית בלבד. 

הידע הזה נותן למורה בטחון לנווט את השיח הכיתתי באחריות, ומקנה לו כלים להתמודד עם מדיניות הרתעה, מסעות רדיפה מתמשכים, וחקיקה שרירותית המיושמת באמצעות ועדות סתרים. 

מה הכלים שנותנת ועדת המעקב למורים כדי לשפר את האוריינות המשפטית?

ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי גיבשה שני מדריכים משלימים לתמיכה בצוותים הפדגוגיים בעת הנוכחית. המדריך המשפטי משרטט את גבולות ההגבלות המוטלות על המורים ומעמיק את מודעותם לזכויותיהם המקצועיות ולחופש הביטוי, ובכך מצייד אותם בכלים להתמודד עם ניסיונות הרתעה והשתקה. 

המדריך הפסיכולוגי נועד לטפח חוסן נפשי ברמת הפרט והקולקטיב, ולהקנות כלים להתמודדות עם מצבי דחק ומשבר הנובעים מאקלים הרדיפה. יחד, שני המדריכים מהווים תשתית הוליסטית המגנה על צוותי ההוראה, מחזקת את יכולתם למלא את ייעודם החינוכי, ומסייעת לשמר את בית הספר כמרחב פתוח המעודד דיאלוג וחשיבה ביקורתית וחופשית.

מה עוד כולל הפרויקט לסיוע לצוותים החינוכיים?

בנוסף לשני המדריכים ועדת המעקב יזמה הקמת ספרייה דיגיטלית שתשמש מאגר ידע נגיש, הפקת תכנים עיוניים וסרטוני הסברה, ארגון סדנאות עבודה ומפגשים וירטואליים, ופיתוח כלי התערבות מותאמים לצרכים הספציפיים העולים מן השטח.

המיזם מיושם בשותפות אסטרטגית רחבה עם הוועד הארצי של הורי התלמידים, פורום מנהלי מחלקות החינוך, ארגוני זכויות אדם וגופים מקצועיים נוספים. ועדת המעקב קוראת לכלל סגלי ההוראה לקחת חלק פעיל במאמצים אלו. 

במקביל, מתוכנן כנס מקיף לרגל "יום המורה", שיעסוק בסוגיות חופש הביטוי והחוסן הנפשי ויקדם שיח מקצועי מעמיק. 

מהי הזיקה בין סוגיה זו לבין משברי החינוך המבניים בחברה הערבית? 

הצרת צעדי המורים אינה ניתנת לבידוד מהאתגרים הרחבים של מערכת החינוך הערבית, אלימות, פשיעה ושחיקת הביטחון האישי. 

כרסום במעמד המורה והגבלת פועלו פוגעים ביכולת המערכת לטפח חשיבה ביקורתית. לכן, המאבק על זכויות המורים וחופש הביטוי הוא מאבק על שמירת בית הספר כמרחב דמוקרטי, תנאי הכרחי לחוסן החברה הערבית.