השמדה אקולוגית - איך מנגנוני הכיבוש הופכים את הטבע לנשק מלחמתי?

השדות הציוריים בפרברי הכפר סנג'יל, לאורך כביש 60 המחבר בין שכם לרמאללה, כבר אינם מושכים את עיני העוברים בדרך. במקומם ניצבת גדר תיל באורך כ־2,500 מטרים, המתנשאת לגובה של ארבעה עד שישה מטרים. מעליה נפרש תיל ספירלי, להבים מתכתיים חדים ותושבות בטון כבדות. הגדר עוטפת את הכפר כנחש מתכתי, בולעת כשלושים דונמים מאדמותיו, ומבודדת אלפי דונמים נוספים מעברו האחר של המכשול.

כפר סינג'יל שוכן כ־21 קילומטרים מצפון מזרח לרמאללה. מומחים מתארים את המתרחש בו כיום כיישום של מודל "ביטחון סביבתי", הנעטף בתואנה של הגנה על כבישים והתנחלויות מפני זריקות אבנים ובקבוקי תבערה. במסגרת תפיסה זו, מרחבים ירוקים ועצים, ובפרט עצי זית, מסומנים לפתע כאיום ביטחוני שיש להסירו. ישראל אינה מסתפקת עוד בהפקעת אדמות. היא מפעילה את הגיאוגרפיה עצמה כנשק, במטרה לפרק ולהשמיד מערכות אקולוגיות וחברתיות גם יחד. זהו תהליך שיטתי של עיצוב מחדש, שמטרתו כפיית מציאות דמוגרפית וסביבתית אחרת על המרחב.

בידוד גאוגרפי

החקלאי נאסר ע'פרי (48) מכפר סינג'יל הוא עד לשינוי הדרמטי שחל באזור. ביתו של ע'פרי הוא אחד מ-47 הבתים שישראל בודדה לחלוטין מאחורי גדר התיל, ובכך כלאה את התושבים הפלסטינים וניתקה אותם מסביבתם. סגירת כל הדרכים המובילות לבתי תושבי הכפר מאלצת אותם לנסוע בדרכים חלופיות לא סלולות, מה שדוחף את התושבים לעזוב, אז לא מופרע לחשוב שזו מטרת המהלך עצמו. 

ביתו של ע'פרי נמצא סמוך לכביש העוקף המוביל להתנחלויות מעלה לבונה וגבעת הרואה. כדי שלא יוכלו לחרוש את הקרקע, ע'פרי ובני משפחתו חווים תקיפות כמעט יומיומית משומרי ההתנחלויות, בזמן שהם מבצעים עבודות חקלאיות באדמה הצמודה לביתם.

לפי עדויות, תחת שמירת חיילים, המתנחלים עקרו יותר מ-80 עצי זית ו-10 עצי שקד בטענה שהם נמצאים בשטח מסלול גדר התיל העתיד להיבנות, מה שגרם לאבידה סביבתית וחקלאית שפוגעת במורשת חקלאית בת מאות שנים.

החיים בצל הסגר

בנה של נזירה ע'פרי (70) נהרג מירי מתנחלים בעת שניסה לכבות שריפה שהציתו מתנחלים באפריל 2025 באדמת המשפחה ובגידולים החקלאיים השייכים לה. "בכל פעם שהשער בגדר נפתח, נכנסים מתנחלים ותוקפים אותנו, שורפים רכבים, וגונבים את עדרי הכבשים. כתוצאה מהגדר שהוקמה, נאלצנו למכור את העדרים משום שלא נשאר להם איפה לרעות. אנחנו וילדינו חיים בצל טרור מתמשך וחוששים מעוד ועוד מעשי אלימות מצד מתנחלים, כפי שהיה הדבר בכפרים הסמוכים. אנחנו כבר שילמנו בדם כדי להישאר כאן, בני איבד את חייו בעת שהגן על אדמותינו".

הגדר כגיליוטינה לחיי הבר

מפקחת הסביבה ברשות איכות הסביבה הפלסטינית, נדין עומראן, מזהירה בשיחה עם "סברה" מפני אסון אקולוגי סמוי. הפתחים הצרים בגדר התיל וקצוותיו החדים הפכו לגיליוטינה לחיות הבר, ומובילים להריגת, פציעת, או קריעת חיות בר קטנות המנסות לחצות אותו, כמו שועלים, קיפודים וזוחלים שונים.

בפועל, הגדר פיצלה בתי גידול אקולוגיים וניתקה נתיבי נדידה טבעיים של חיות בר. כמו כן, הגדר בודדה קהילות ביולוגיות והובילה להיעלמותם של בעלי חיים, כמו האייל הפלסטיני והחוגלה הפלסטינית, שנחסמה גישתם החופשית לשטחי הכפר, מה שמאיים בהפחתת מספרם משמעותית.

בנוסף לכל, עומראן מציינת אסון סביבתי נוסף הקשור לשינוי התרכובת הכימית של הקרקע. האדמה באזורים הסמוכים לגדר רוויה ברסס גז רעיל שהצבא הישראלי יורה באזור באופן אינטנסיבי. זיהום האדמה הוא ענישה קולקטיבית שהפכה את אזור הבתים בכפר לאזור דוחה לחיים האקולוגיים שמסביב, ומשפיע לרעה על צמיחת צמחי בר ועל איכות הגידולים החקלאיים, בנוסף להשפעה ההרסנית על בריאות התושבים.

בידוד אלפי דונמים משטחי המרעה הוביל לירידה בכמות בעלי החיים בכפר. הרועים חוששים מרעייה באזור הצפוני מחשש לתקיפת המתנחלים וגניבת העדרים. עומראן כינתה את התופעה הזו "רעיית יתר"— מדיניות התנחלותית הפועלת לדילול הצמחייה, שבמסגרתה המתנחלים משחררים את עדריהם לשדות המבודדים כדי להרוס את היבולים.

"תוכנית חמש האצבעות": חניקת הגיאוגרפיה והרעלת האקלים

אימאן פוקהה, מתאמת התקשורת בכפר סינג'יל, מסכימה עם עומראן ואומרת שהכיבוש אינו מסתפק בבידוד הכפר, אלא משתמש בנשק ביולוגי בצורת "רעיית היתר", על מנת להרוס את הזהות האקולוגית באזור, מה שמוביל להריסת הטרסות הבנויות מאבן באזור.

מבחינת פוקהה, הריסת הטרסות המסורתיות שמגנות על הקרקע מזה מאות שנים היא גזר דין מוות להרי סינג'יל, מאחר שהיא תוביל למדבור הקרקע ולשחיקת אדמה פורייה עקב הגשמים, ותשים סוף להתחדשות האדמה.

נתונים רשמיים חושפים את היקף האחיזה הגאוגרפית שמחריבה את הכפר על ידי בידוד של יותר מ־8,000 דונם (67% מהשטח) באזור צפון-מזרח. כמו כן, ולפי "תוכנית חמש האצבעות", הכפר סינג'יל מוקף בהתנחלויות ומוצבים שונים (שילה, עלי, מעלה לבונה, ועוד...), מה שהופך אותו ואת שבעת אלפי תושביו לאי מבודד לחלוטין מהסביבה הפלסטינית הטבעית שלו, שבאזור הכפרים תורמוס עיא ואל-מזרעה אל-שרקייה.

הריסת המורשת הגנטית והביולוגית

בניית הגדר לוותה בכריתה מאסיבית של עצי זית היסטוריים בני יותר מ־500 שנה, המהווה אובדן למורשת גנטית נדירה. שבילים ובתי גידול טבעיים של חיות הבר נהרסו כליל, מה שמונע מהם להגיע לאזורי ההאכלה הטבעיים שלהם. מה שמתרחש בסינג'יל הוא אפרטהייד המיושם בשטח, שבו הסביבה משמשת ככלי מלחמה לשינוי מאפייני הקרקע ולהרחבת ההתנחלויות על חשבון הסביבה ובעלי החיים והאנשים שהתקיימו באזור לאורך ההיסטוריה.

פירוק שקט של המערכת האקולוגית

שטח סינג'יל הוא כ ־16,000 דונם. יותר ממחצית אדמות הכפר נמצאים באזור C, ומוקפים בארבע התנחלויות ובמחנה צבאי. מאז השביעי באוקטובר, נמנעה גישת החקלאים הפלסטינים לאזורים חקלאיים שלמים, כמו אבו אל-עוף ורומאנה, לאחר שהוכרזו כאזור צבאי סגור. כתוצאה מכך, כ־70% מחקלאי הכפר לא הצליחו בעונה האחרונה להגיע לאדמותיהם כדי למסוק את עצי הזית השייכים להם.