התיאטרון בג'נין, מרחב חופשי אחרון ליצירה ותקווה

בין סמטאות העיר העתיקה של ג'נין, תיאטרון "שד'איא" (רסיסים) מהווה מרחב חופשי ליצירה ולתחייה תרבותית. תיאטרון זה נוסד על ידי קבוצת אמנים פלסטינים, אשר ביקשו, מתוך כאב, להקים מרחב של אמנות ושל חיים – והצליחו לברוא תיאטרון הפועם בתקווה.

תיאטרון שד'איא לא צמח מתוך חלל ריק. הוא ממשיך דרכו של "תיאטרון החופש" שפעל במחנה הפליטים ג'נין, של הבמאי ג'וליאנו מר ח'מיס ז"ל – מי שנודע כמגן עיקש על חופש הביטוי וכמי שראה בתיאטרון אמצעי להעצמת ילדים. ואולם, שד'איא אינו מבקש לחקות את דרכו של תיאטרון החופש, אלא לעצב דרך חדשה, דרך אמנות עכשווית, מודעות קהילתית, והתנסות תמידית.

התיאטרון קם כדי למלא ואקום תרבותי ההולך ומתרחב בג'נין, במיוחד לאחר שמתקפות הצבא הישראלי החריבו תשתיות תרבותיות ושללו מצעירים את הזכות הבסיסית לבטא את עצמם. בהקשר זה, שד'איא איננו רק יוזמה אמנותית – הוא צורך אנושי.

ראונד עירקאוי, המנהלת המייסדת של התיאטרון, רואה באמנות דרך לריפוי קולקטיבי ולפורקן בעיר החיה תחת כיבוש מתמשך. לדבריה, התיאטרון החל כיוזמה של צעירים ב-2014, עם הפקת המחזה "פיטר פן". ההצגה התקבלה באהדה רבה והפכה לניצוץ שהצית מיזם תרבותי שאפתני.
"את הכול התחלנו מכלום. השקנו פרויקטים קטנים, אך התשוקה שלנו לא ידעה גבולות. כמו פרפרים חופשיים, עברנו מרעיון לרעיון בחיפוש אחר האור – בעיר הסובלת ממחסור באמנות ובתיאטרון".

לאחר רצח ג'וליאנו מר ח'מיס בתיאטרון החופש, החליטו ראונד וחבריה להתחיל מחדש במקום עצמאי. בשנת 2019 הם התמקמו במבנה נטוש בעיר העתיקה, שלא שימש לדבר במשך 17 שנה. בצעד סמלי ופרקטי גם יחד, שיפצו החברים את המבנה במו ידיהם והפכו אותו לתיאטרון, מרכז תרבות, ומרחב בטוח לילדים ולבני נוער.
"באותה תקופה, אפילו לא יכולנו לפתוח חלון כדי לנשום. אנשים התחילו להאמין שהחיים שווים רק מוות. התיאטרון בא לשמש כמכשיר הנשמה – לנו ולקהילה. האמנות הפכה לתרופה. אנחנו מציירים, צובעים, ונושמים יחד".

התעקשות למרות הדיכוי 

הדרך לא הייתה קלה. עובדים ומתנדבים בתיאטרון נעצרו, מרכזי תרבות בג'נין נהרסו. ראונד מדברת בכאב על אובדן חברים ועמיתים, רק משום שנקלעו למקום הלא נכון בעת פשיטה צבאית.
"איבדנו אנשים שאהבנו ושעבדנו איתם, רק כי עברו ברחוב שהיה תחת כוונת הצבא. נמשיך את הדרך, נישא את המסר שלהם ונחזור לחיים מתוך ההריסות".

כך הפך התיאטרון ל"שוחה תרבותית" – מרחב זמני, לא בטוח, עם קהל שאינו קבוע. אך המסר נותר חד וברור: "אנחנו כאן, חיים ויוצרים, ומסרבים למות!"

מבנה התיאטרון בעיר העתיקה פועל ככוורת תוססת, המחבקת ילדים, בני נוער וצעירים מג'נין ומהכפרים הסמוכים. התיאטרון מציע סדנאות והכשרות ככלי לביטוי עצמי וכאמצעי לחלום, לשתף בכאב ולבנות מציאות.
צוות התיאטרון מעביר סדנאות במשחק, תיאטרון בובות, קולנוע, קרקס, וכן הכשרות בטכניקות הצגה שונות. עבורם, תרבות אינה מותרות – אלא צורך נפשי, חברתי וקהילתי.
העשייה התיאטרלית משלבת בין אמנות לריפוי, בין ביטוי אישי לחזון קולקטיבי.

התיאטרון פתוח גם לילדים עקורים ממחנה ג'נין – מי שאיבדו את בתיהם, את בתי ספרם ואת שגרת חייהם. עבורם מתקיימות סדנאות ציור, תיאטרון ופעילויות יצירה ככלי לפורקן פסיכולוגי.
בנוסף, שד'איא מוביל פרויקט קרמיקה העוסק בבריאות הנפש, המוצע לילדים ולעובדים כאחד.
ראונד מספרת: "אלה ילדים שאיבדו את בתיהם ובתי הספר שלהם. חלקם לקו בסוכרת, אחרים מרטיבים בלילה מרוב פחד. אנחנו מציירים איתם – אבל הם צובעים את מה שנשבר בתוכם. כשהם מרימים את הדפים הצבעוניים שלהם וצוחקים, אנחנו יודעים שהמסר עבר".

הפעילויות אינן מיועדות רק לעקורים. גם ילדי ג'נין עצמם חוו טראומה קשה בעקבות פשיטות חוזרות, הפגזות ומראות זוועה יומיומיים.

תיאטרון למען התושבים

ההצגה החדשה של שד'איא, "מהתחלה ועד אינסוף", מבוססת על סיפורים אמיתיים שכתבו צעירים שהשתתפו בסדנאות כתיבה ותנועה. היא חלק ממיזם רחב שמעניק לצעירים פלטפורמה לביטוי באמצעות מופע אמנותי, ותוצג גם בתיאטראות מקומיים וגם בחו"ל.

בנוסף, התיאטרון שותף לתערוכת הצילום "ג'נין, ארץ הגנים" בשיתוף עמותת "שגף", המציגה את חיי היומיום בג'נין ובכפרי הסביבה.
ראונד מדברת בנימה מלאת תקווה: "אנחנו מוכיחים לעולם שאנחנו קיימים, אוהבים את החיים וראויים להם. אמנם איבדנו הרבה... אבל אנחנו כאן כדי להישאר".

קריאה לעולם

כיום שואף תיאטרון שד'איא לפתוח ערוצי שיתוף פעולה עם מוסדות תרבות ברחבי העולם – להחליף ידע, להזמין אמנים ולהעביר סדנאות בג'נין לאחר שהתנאים יאפשרו זאת.
חזון הצוות הוא להפוך את שד'איא לתחנה בינלאומית לאמנות, ולא למוקד נשכח בשוליים.

ראונד מסכמת בקול נחוש: "לכל אחד כאן יש סיפור. אנחנו שומעים כל סיפור, מציירים אותו, מייצגים אותו – ומחזירים אותו לחיים. תיאטרון שד'איא הוא מרחב שמגדיר מחדש את המשמעות – המשמעות להיות פלסטיני, להיות אמן, ולהיות אדם."