כרכבי סבאח, במקום השלישי בבל"ד: "הייצוג הנשי חייב להיות מוגן"

הבחירות הקרובות גורליות, והאזרחים הערבים בישראל מגיעים אליהן מתוך מציאות כואבת: ארבע שנים תחת ממשלה שהם רואים כגזענית ועוינת – ממשלה שהזניחה את החברה הערבית ואת סוגיותיה הבוערות, ובראשן הפשיעה והאלימות שגבתה חיים רבים ומאיימת על ביטחונם האישי של האזרחים. זאת, בנוסף לשלל בעיות קשות אחרות שמאפיינות את כהונת הממשלה הזאת:: הריסת בתים, הסתה נגד הציבור הערבי, ורדיפה פוליטית של פעילים ושל אזרחים פשוטים.

בחברה הערבית מאמינים כי התרופה לכך טמונה גם בקלפי – ובאיחוד. ככל שהאיחוד בין המפלגות הערביות יהיה רחב יותר, כך יעלה אחוז ההצבעה, יוקשה על ממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' לחזור לשלטון, ותפחת הסכנה שאחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה כפי שקרה בבחירות האחרונות לבל"ד.

בבל"ד מודעים היטב לציפיות של הציבור. לפני מספר ימים כינסה המפלגה את ועידתה כדי לבחור את חמשת המועמדים הראשונים ברשימתה. כארבע מאות נציגים חברי מפלגה בחרו רשימה המניבה שינוי משמעותי, ובמיוחד ייצוג נשי הולם.

לראשות הרשימה נבחר סאמי אבו שחאדה, שזכה בתמיכת רוב הנציגים ללא מתחרים. אחריו בכר עוואודה שגבר על שני מתמודדים, ובמקום השלישי,  ברוב גדול ומרשים, זכתה ד"ר מהא כרכבי סבאח. חסן אלנסאסרה מהנגב ואורלי נוי השלימו את חמשת המקומות הראשונים. התוצאה: רשימה שמשלבת ניסיון, גיוון, ונוכחות נשית ממשית – שתי נשים בחמשת המקומות הראשונים.

מבין חמשת המועמדים שנבחרו, דווקא המקום השלישי הוא שמשך את תשומת הלב – לא רק בשל העובדה שמדובר באישה במקום גבוה ברשימה, אלא בעיקר בזכות הדמות שעומדת מאחוריה. ד"ר מהא כרכבי סבאח, חוקרת חברתית ומרצה בכירה שהפכה את חייה המקצועיים למפה של החברה הפלסטינית בישראל, החליטה לצאת מהכיתה ומהמעבדה ולהיכנס לזירה הפוליטית.

ד"ר מהא כרכבי סבאח היא בת שפעאמר (שפרעם) הגלילית, אם לשלושה ילדים ומרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מהא הקדישה את רוב פעילותה במשך שנים רבות לתחום האקדמיה והמחקר, ובמרכז עבודתה עומדות תמורות חברתיות בחברה הפלסטינית בישראל ובמיוחד מעמד האישה, בתוך המשפחה, בשוק העבודה ובזירה הפוליטית.

כשכרכבי סבאח נשאלת על המעבר מהאקדמיה לפוליטיקה, היא דוחה את ההגדרה עצמה: "אני לא רואה בזה מפנה אמיתי במסלול המקצועי שלי. מדובר בסוג של שליחות טבעית, המשכית לכל מה שבניתי לאורך השנים." לטענתה, היא מעולם לא הייתה מנותקת מהמתרחש סביבה אלא דווקא מחוברת לעשייה ציבורית — דרך הכתיבה האקדמית והמחקרים, וגם דרך השתתפותה כפעילה בארגוני חברה אזרחית העוסקים במעמד האישה. "תמיד עניין אותי מה נוגע בחברה שלנו ואיך אני יכולה לרתום את הידע שלי לבניית חזונות חדשים לטובת הציבור. הצעד הזה מפרה את כל מה שצברתי – ידע, ניסיון, קשרים בתוך החברה הפלסטינית ומאפשר לי לתרגם את כל אלה לעשייה פוליטית שתחזיר ערך לחברה".

נשים בפוליטיקה: הישג שצריך להגן עליו

אחת השאלות המרכזיות שמהא מעלה בשיח הפוליטי עוסקת בנוכחות הנשית בעמדות מובילות – ובפגיעות של אותה נוכחות בזמן של תהפוכות פוליטיות. "בכל פעם שמתרחש משבר פוליטי, הנשים הן הראשונות שמשלמות את המחיר," היא אומרת, "כי לרוב הן לא בעמדות חזקות או במקומות גבוהים מספיק בתוך המפלגות".

היא מזכירה את תקופת הרשימה המשותפת, שבה נכנסו ארבע נשים מהחברה הערבית לכנסת. לדבריה, זאת היתה נקודת מפנה היסטורית. "ראינו שזה אפשרי. אבל ראינו גם שזה שביר. ברגע שהאיחוד נסדק, הנשים היו הראשונות שנפלטו החוצה". לכן, היא קוראת למפלגות השונות לא להסתפק במועמדת אחת כ"מכסה", אלא לבנות מנגנון שיבטיח נוכחות נשית יציבה ומוגנת מפני תנודות פוליטיות.

המקום השלישי, אותו היא מציגה כמשמעותי בפני עצמו, אינו רק ניצחון אישי. "זה מבחן האם אנחנו מסוגלים לא לזרוק כל מה שהשגנו בשם האישה ברגע שנוח לנו פוליטית", היא אומרת. "וזה גם מסר לשאר המפלגות – שאפשר ושצריך לעשות יותר".

אחד הדברים שמייחדים את כרכבי סבאח בנוף הפוליטי הוא הרקע האקדמי העמוק שעמו היא מגיעה. במשך שנים חקרה נשים פלסטיניות בנגב, בצפון, במשולש – ומצאה תמיד שהמציאות מורכבת: "הנשים אינן קבוצה אחידה. יש ביניהן שונות גדולה בהתאם למיקום הגיאוגרפי, הכלכלי, החברתי, ולמעמד סוציו אקונומי. המחקר שלי לימד אותי שאין מדיניות אחת שתשרת את כולן".

הבנה זו, לדבריה, היא בדיוק מה שתביא איתה לכנסת: "אני יכולה לדבר בשם נשים ממגזרים שונים כי חקרתי אותן, הקשבתי להן, הכרתי את חייהן. זה לא שיח מופשט — זה ידע מבוסס מהשטח". היא רואה בנוכחות נשית בכנסת לא רק סמל, אלא כלי: "הרבה נשים שם בחוץ מחכות לקול שיבטא את הצרכים שלהן. אני רוצה להיות הקול הזה – לא בשמי, אלא בשמן".

על סדר היום: בעיית הפשיעה, קידום נשים וצעירים

כרכבי סבאח מגיעה עם סדר יום ברור שאינו מסתפק בגינוי או בהצהרות. בראש רשימת הנושאים שתתמקד בהם היא מציינת את תיק האלימות והפשע המאורגן – "התיק הבוער", לדבריה – שאותו היא מכירה מקרוב מתוקף עבודתה המחקרית. "אני מבינה את ממדי הבעיה הזו. אני יודעת שיש מסגרות שפועלות היום ויש פערים אדירים. אני מגיעה עם כוונה לבנות מדיניות שתקדם את מה שקיים ותמלא את מה שחסר".

לצד זה, היא מתכוונת לתת תשומת לב מיוחדת לתיק הצעירים, אוכלוסייה שהיא מתארת כ"קרובה מאוד לליבי". שנים עבדה עם בני נוער לפני כניסתם לאקדמיה ובמהלכה, והיא רואה בהם, לדבריה, אוכלוסייה שנזקקת למדיניות ייחודית. "צעירים, ובמיוחד גברים צעירים, צריכים מסלולים שיחזקו את מעמדם הכלכלי והחברתי, ויחברו אותם לזירה הפוליטית – לא ממקום של ייאוש, אלא ממקום של שותפות".

וכמובן, קידום מעמד האישה, שאותו היא רואה כ"שאלה לאומית, לא חברתית בלבד". 

"כל עוד נשים לא יושבות בעמדות קבלת ההחלטות, שינוי המדיניות לגביהן יישאר חלקי. הנוכחות שלי בכנסת היא לא רק הצהרה – היא מנוף", מצהירה כרכבי סבאח.

ד"ר מהא כרכבי סבאח אינה מגיעה לפוליטיקה מתוך שאיפה אישית בלבד. היא מגיעה עם ידע, עם ניסיון שטח, ועם הכרה עמוקה במורכבות החברה שבה היא חיה ואותה היא חוקרת. היא רואה את עצמה כהמשך – לא כמהפכה – ומדגישה שהיא באה להשלים מה שקדמותיה הניחו את יסודותיו.

"אני לא מתעלמת מההישגים הגדולים שהחברות הקודמות מבל"ד, מחד"ש ומשאר המפלגות הניחו לפניי", היא אומרת. "אני באה להמשיך ולהוסיף, לא למחוק. ואם יהיו נשים נוספות בכנסת, היא תהיה עבורי במה לשיתוף פעולה ולדחיפת מעמד האישה קדימה".

הבחירה ברשימה מגוונת ושוויונית של בל"ד אינה רק הצהרה אסתטית. היא אתגר ומסר: שהייצוג הנשי הוא לא פריבילגיה שמוענקת ברגעים טובים, אלא זכות שצריכה להיות מובנית, מוגנת ועמידה בפני רוחות פוליטיות משתנות.