למה אלפי רופאים ערבים לא מוצאים תקן במערכת בריאות שסובלת ממחסור ברופאים?

האזרחים הערבים מהווים כחמישית מאוכלוסיית ישראל, אך נוכחותם במקצועות הבריאות גבוהה משמעותית מכך. לפי דוח שוויוניות בבריאות לשנת 2023, ערבים מהווים כ-25% מהרופאים בישראל, כ-27% מהאחיות וכמעט 50% מהרוקחים – שיעור החורג בהרבה מחלקם באוכלוסייה. אפשר לומר שאנשי ונשות הצוות הערבים הם עמוד תווך של המערכת.

והמערכת נשענה עליהם, במיוחד ברגעים הקשים ביותר. במשבר הקורונה, ובהמשך לאורך המלחמה שפרצה ב-7.10.2023 ובכל סבבי הלחימה שאחריה, רופאים ואחיות ערבים עמדו באותם חדרי מיון ואותן מחלקות טיפול נמרץ כמו עמיתיהם היהודים, וטיפלו בכלל אזרחי המדינה ללא הבחנה – לעיתים באותם ימים ממש שבהם הם עצמם היו מטרה להסתה. כל זאת על רקע מציאות תקציבית ידועה: משרד האוצר מקפיא שנים ארוכות את הרחבת תקני ההתמחות, בעוד הצרכים גדלים. כך נוצרת תמונה פרדוקסלית – אוכלוסייה שכבר היום נושאת בחלק ניכר מהעומס היומיומי של מערכת הבריאות הציבורית, ומוכיחה מקצועיות עקבית גם תחת אש, מול מדיניות שממשיכה להציב בפניה משוכות שלא מוצבות באותו אופן בפני קבוצות אחרות.

למה אלפי רופאים שכבר עברו את כל הבחינות יושבים בבית ומחכים שנים לתקן, כשבה בעת זמני ההמתנה לתורים רפואיים הולכים ומתארכים ובתי החולים סובלים ממצוקת כוח אדם? במערכת הבריאות מדברים על "איכות" ועל הצורך לשמור על רמה מקצועית גבוהה. – נימוק שחוזר על עצמו שוב ושוב, בכל פעם שעולה השאלה מדוע רופאים ערבים מוסמכים, בוגרי בתי ספר לרפואה מוכרים, ממתינים שנים ארוכות להשתלב במערכת. אך באותה נשימה ממש, מדינת ישראל פועלת לקליטתם של מאות רופאים מחו"ל, במסגרת תוכניות שונות שנועדו להתמודד עם המחסור הכרוני בכוח אדם רפואי.

איך שני הדברים מתיישבים זה עם זה? אם אכן מדובר בעמידה על סטנדרט מקצועי אחיד ובלתי מתפשר, מדוע הוא מוחל באופן שונה על אוכלוסיות שונות? 

איש אינו מתכחש למחסור ברופאים במערכת הבריאות הישראלית, מחסור שצפוי להחמיר עוד בעתיד הקרוב. משרד הבריאות עצמו מתריע על כך שוב ושוב, ומצדיק באמצעות נתון זה מהלכים לגיוס רופאים מחו"ל. אך בד בבד, לפחות 3500 רופאות ורופאים מהחברה הערבית שכבר עברו את בחינת הרישוי הממשלתית ומחזיקים ברישיון לעסוק ברפואה בישראל, אינם מצליחים להשתלב במסלולי התמחות. הם עברו את כל המשוכות הפורמליות שהמדינה הציבה בפניהם – ובכל זאת נתקעים.

זהו לא רק עניין של צדק חברתי. אלא גם של צורך מעשי: כל רופא וכל רופאה שממתינים לשיבוץ להתמחות הם עוד רופא ורופאה שלא נמצאים במרפאה, בבית החולים או בחדר הניתוח. זאת, בזמן שהמערכת כולה סובלת ממחסור שאותו מרגיש כל מי שנזקק לשירותי מערכת הבריאות. הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות ממחישים את הפער: מספר מקבלי הרישיון לעסוק ברפואה עלה בכ-48% תוך ארבע שנים – מ-1,783 בשנת 2020 ל-2,637 בשנת 2024 – אך מספר תקני ההתמחות החדשים שנפתחו באותה שנה עמד על 1,813 בלבד. במילים אחרות, בשנת 2024 בלבד נותרו 824 רופאות ורופאים חדשים מחוץ למערכת. נכון להיום מדובר בכ-9,558 רופאים שאינם מומחים ואינם מתמחים, ולפי נתוני משרד הבריאות עצמו, כמחציתם מהחברה הערבית.

רפורמת "ועדת יציב" – כשה"איכות" הופכת לחסם סלקטיבי

חלק ניכר מהמצוקה הזו קשור ברפורמה ספציפית: המלצות ועדת יציב, שהוקמה על מנת לבחון את רמת ההכשרה של בוגרי לימודי רפואה בחו"ל. רפורמת יציב הובילה להחמרה משמעותית בתנאי ההכרה בתארים ובקבלה להתמחות. רוב הרופאים הערבים שנתקעים מחוץ למערכת הם בוגרי מוסדות שהוועדה שללה מהם הכרה החל משנת 2020.  מי שהחל את לימודיו לפני כן עדיין מוכר רשמית, אך הסטיגמה שנדבקה לאותם מוסדות, בעיקר בתי ספר לרפואה במזרח אירופה, פוגעת גם בסיכוייהם למצוא מקום התמחות.

דוח של מכון המחקר ברוקדייל, שהוזמן ומומן בסיוע משרד הבריאות ופורסם באוקטובר 2024, חושף את היקף הפער: בעוד למעלה מ-90% מהרופאים היהודים שלמדו רפואה בחו"ל מתחילים התמחות בתוך פחות מחמש שנים מקבלת הרישיון, בקרב הרופאים הערבים שיעור זה עומד על כ-70% בלבד. הדוח מצביע על חסמים כמו שליטה בעברית רפואית והיכרות מוגבלת עם התרבות הארגונית של בתי החולים – אך אלה, ככל שהם אמיתיים, מחייבים פתרון של הכשרה משלימה, לא של הדרה ממושכת מהמערכת.

והנה הסתירה הבולטת ביותר: לפי פרסום של משרד העלייה והקליטה בתחילת השנה, מאז אוקטובר 2023 נקלטו במערכת הבריאות למעלה מאלף רופאים יהודים עולים חדשים – חלקם בוגרי אותן אוניברסיטאות במזרח אירופה שבוגריהן הערבים מוגדרים "בלתי מתאימים" להתמחות. 

במשך שנים שמענו את אותם הסברים: "בדיקות התאמה", "הליכי הסמכה", "שמירה על סטנדרט". הסברים אלו, כשלעצמם, אינם פסולים, שכן אין חולק על החשיבות שבשמירה על רמה מקצועית גבוהה במערכת הבריאות. אך כאשר אותם הסברים משמשים, הלכה למעשה, כמחסום שמעכב קבוצה אחת של רופאים בעוד קבוצה אחרת מתקבלת בהליכים מזורזים, הם מעלים תהיות מה עומד מאחורי הצבת החסמים הללו.

הגיע הזמן לשאול בקול רם ובאופן ישיר: מהם הקריטריונים המדויקים להכרה בתואר רפואי מחו"ל? האם הם מיושמים באופן אחיד וללא אבחנה? כמה זמן, בממוצע, אורך תהליך ההכרה עבור רופא שסיים את לימודיו בירדן, במצרים או ברוסיה, לעומת רופא שמגיע ממדינה אחרת? ומדוע, חרף המחסור המוכר והמתועד, לא הוקצו המשאבים הדרושים כדי לצמצם את משך ההמתנה?

משרד הבריאות חייב תשובות ושקיפות

הנושא עלה לאחרונה לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת, ביוזמת ח"כ אחמד טיבי, שם נשמעה גם ביקורת על כך שמפתח התקינה של תקני ההתמחות בבתי החולים לא עודכן מאז שנת 1977 – חצי מאה כמעט – חרף הגידול העצום באוכלוסייה ובצרכים הרפואיים. בוועדה נאמר גם שמשרד האוצר הרחבה של התקנים מזה שנים רבות, מטעמי תקציב. משרד הבריאות, מצדו, השיב כי הוא משקיע כ-8.5 מיליון שקל בקורסים לחיזוק מיומנויות עבור רופאים הממתינים להתמחות, וטען כי החסמים המרכזיים הם שפה והיכרות עם המערכת ולא אפליה מכוונת. התשובה הזו אינה מסבירה את הפער בין קליטתם המהירה של מאות עולים חדשים לבין ההמתנה הממושכת של אלפי אזרחי המדינה בעלי רישיון תקף.

הציבור זכאי לשקיפות מלאה. משרד הבריאות, כגוף האחראי על מדיניות קליטת הרופאים, חייב לפרסם נתונים ברורים ומפורטים: כמה מתוך תקני התמחות שנפתחו בכל שנה שובצו לבוגרי לימודי חו"ל יהודים לעומת ערבים? מהו משך ההמתנה הממוצע לכל קבוצה? מהו קצב עדכון התקינה מול הגידול בביקוש? שקיפות כזו איננה מחווה של רצון טוב – היא חובה בסיסית כלפי אזרחים שעברו את כל המבחנים הרשמיים וממתינים למימוש זכותם לעבוד במקצוע שלמדו.

מעבר לשקיפות, יש צורך באחריותיות אמיתית. אם אכן קיים פער בין המדיניות המוצהרת לבין יישומה בפועל – ונתוני משרד הבריאות ומכון ברוקדייל אכן מצביעים על פער כזה – יש להודות בכך ולתקן אותו, ולא להסתתר מאחורי ניסוחים כלליים על "איכות" ומקצועיות" שמזמינים יותר שאלות מתשובות.

אי אפשר להמשיך להתעלם מאלפי הרופאים הערבים המוכשרים – כ-3,500 במספר, לפי הנתונים העדכניים – שממתינים בשקט להשתלב במערכת הבריאות בישראל, בזמן שמספרים לציבור שאין פתרונות זמינים. הפתרונות קיימים – הם רק דורשים רצון פוליטי ומנהלי לממש אותם. עד אז, כל הסבר שיינתן על "שמירה על איכות" ימשיך להישמע, בצדק, כתירוץ נוסף להדרה.