מכשולים חיצוניים או חשבונות מפלגתיים? הבחירות הפלסטיניות שוב נדחו

יותר מ-20 שנה אחרי הבחירות האחרונות למועצה המחוקקת הפלסטינית, הבחירות הפלסטיניות נדחו פעם נוספת. בעשרה בואקטובר פרסם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס צו נשיאותי, שבמסגרתו ביטל את המועד שנקבע לבחירות למועצה המחוקקת, ב-28 בנובמבר הקרוב, וקבע את 11 בספטמבר 2027 כמועד לקיום הבחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת במקביל.

הבחירות האחרונות למועצה המחוקקת התקיימו ב-25 בינואר 2006. הבחירות לנשיאות לא התקיימו מאז ינואר 2005. 

ההחלטה הנוכחית מזכירה את דחיית הבחירות הכלליות בשנת 2021, אז פרסם עבאס צו לקיום הבחירות למועצה המחוקקת ב-22 במאי והבחירות לנשיאות ב-31 ביולי באותה שנה, אך ב-30 באפריל החליט לדחותן, בנימוק שלא התקיימו התנאים הדרושים לעריכתן במזרח ירושלים. הדחייה באותה עת הגיעה לאחר שוועדת הבחירות המרכזית אישרה את השתתפותן של 36 רשימות מועמדים, בהן שבע רשימות מפלגתיות ו-29 רשימות עצמאיות, שכללו 1,391 מועמדים, ובתוכם 405 נשים.

אשר להכנות לבחירות 2026, ועדת הבחירות המרכזית הודיעה ב-9 באוקטובר כי קיבלה 11 בקשות לרישום רשימות מועמדים, יום אחד בלבד לפני ההחלטה על דחיית הבחירות, ועוד בטרם הושלמו הליכי אישורן הסופיים. על פי נתוני הוועדה, מספר הפלסטינים בעלי זכות הבחירה עמד על כ-2.97 מיליון איש. יותר ממחצית מהם, 1.57 מיליון הם מצביעים בני פחות מ-38. כלומר, הם עדיין לא היו בעלי זכות בחירה בפעם האחרונה בה התקיימו בחירות כלליות והיו אמורים להשתתף השנה לראשונה בבחירות. 

הוועד הפועל של אש"ף נימק את ההחלטה לדחות את הבחירות בשינוי הנסיבות הפוליטיות, הביטחוניות והמצב בשטח מאז נקבע מועד הבחירות. בהודעתו ציין כי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מספר 2803 טרם יושמה, כי כוחות הייצוב הבינלאומיים והמשטרה הפלסטינית טרם נפרסו ברצועת עזה וכי כוחות הכיבוש הישראליים טרם נסוגו ממנה. זאת, לצד המשך התקיפות, היעדר הביטחון וההגבלות על כניסת צוותי ועדת הבחירות ומשקיפים מקומיים ובינלאומיים לרצועה.

מחכים לדיאלוג לאומי

בהודעה הוזכרו גם התגברות התקיפות מצד כוחות הכיבוש והמתנחלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, הרחבת ההתנחלויות, ההגבלות על חופש התנועה ועיכוב העברת כספי הסילוקין הפלסטיניים. הוועד הפועל הדגיש כי הפגישות בין הפלגים הפלסטיניים בקהיר הסתיימו בקריאה לשנות את מועד הבחירות, במטרה לאפשר זמן לקיום דיאלוג לאומי מקיף ולפעול להסרת המכשולים המונעים את קיומן בהשתתפות הפלסטינים בירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה.

הנימוקים הרשמיים לא שכנעו את כולם ולא שמו קץ למחלוקת סביב המניעים האמיתיים שמאחורי ההחלטה. רבים חוששים שההחלטה נבעה משיקולים פוליטיים נוספים שלא הוזכרו בהודעה, ונוגעים לחישוביהן הפוליטיים של התנועות הפלסטיניות ולמאזן הכוחות בתוכן. שאלות עולות בנוגע למידת נכונותן של המפלגות להתמודד בבחירות שעשויות לשנות את מעמדן במערכת הפוליטית הפלסטינית. שאלות אלה מתחדדות במיוחד לנוכח המחלוקות הפנימיות בתנועת פתח והשינויים שחלו במעמדה של תנועת חמאס מאז 7 באוקטובר 2023.

השיקולים הפנימיים שמאחורי דחיית הבחירות

דובר תנועת פת"ח, איאד אבו זניט, אומר בריאיון מיוחד למגזין "סברה" כי התנאים שעל בסיסם נקבע מועד הבחירות לא התממשו. לדבריו, ההערכות התבססו על נסיגה ישראלית מרצועת עזה, פריסת כוחות בינלאומיים ומשטרה פלסטינית ושיפור במצבה הכלכלי של הרשות הפלסטינית. כל אלה לא התרחשו, והעיכוב המתמשך מקשה על קיום הבחירות במועד שנקבע.

אבו זניט מדגיש כי מלכתחילה היה ראוי להימנע מדחיית הבחירות, וכי הרשות הפלסטינית נערכה לקיומן במועדן. לדבריו, במקרה שישראל היתה מונעת את קיומן במועד, ניתן היה להפוך את הסוגיה לעימות מדיני בזירה הבינלאומית. עם זאת, הוא מציין כי דרישתן של סיעות פלסטיניות, ובהן חמאס והחזית העממית לשחרור פלסטין, לדחות את הבחירות ולפתוח בדיאלוג לאומי בקהיר, עוררה צורך להעניק זמן להשלמת השיחות. הוא מדגיש כי ההחלטה התקבלה במסגרת אש"ף ולא הייתה החלטה חד-צדדית של הרשות הפלסטינית.

באשר לאפשרות שהדחייה נובעת מחשש של פת"ח ושל הרשות הפלסטינית מתוצאות הבחירות, אבו זניט מכיר במשברים שעמם מתמודדת הרשות, במיוחד במישור הכלכלי, אך מדגיש כי גם יתר הסיעות הפלסטיניות מצויות במצב מורכב. לדבריו, החשש ממבחן הפופולריות בקלפי אינו השיקול המרכזי, והיעדר בחירות במשך שנים ארוכות מקשה על כל הכוחות הפוליטיים להעריך את תוצאות ההצבעה.

מנגד, המרצה למדע המדינה, ד"ר קוסאי חאמד, אמר ל"סברה" כי המכשולים שמציבה ישראל אינם מספקים הסבר לדחיית הבחירות, שכן אלה מלווים את המערכת הפוליטית הפלסטינית במשך שנים רבות. להערכתו, השיקולים הפנימיים של תנועת פת"ח, ובמיוחד רצונה של ההנהגה הנוכחית לשמר את מעמדה, מילאו תפקיד מרכזי בהחלטה.

חאמד מסביר כי התגבשותם של מחנות פוליטיים המתנגדים להנהגת פת"ח, לרבות זרמים בתוך התנועה עצמה, הגבירה את החשש מפני תוצאות הבחירות. הוא מצביע על עמדותיהם של אישים בכירים, ובהם מרואן ברגותי וקדורה פארס, ועל האפשרות להקמת רשימות ובריתות פוליטיות שיתחרו בהנהגה המכהנת. לדבריו, גם האופן שבו נערכה הוועידה השמינית של פת"ח המחיש את עומק המחלוקות בתוך התנועה ואת המתיחות בין הנהגתה לבין הזרם הרפורמיסטי. להערכתו, הבחירות היו עלולות להחליש את ההנהגה הנוכחית ואף להביא לשינוי משמעותי במאזן הכוחות הפנימי.

עם זאת, חאמד מדגיש כי המשבר אינו מוגבל לתנועת פת"ח. לדבריו, המערכת הפוליטית הפלסטינית מתאפיינת במאבקי כוח ובהדרה הדדית בין מחנות פוליטיים, בעוד שהסיעות עצמן לא קיימו תהליכי התחדשות פנימיים שיובילו לחילופי הנהגה ולעליית דור צעיר. הוא סבור כי הפלסטינים זקוקים לבחירות שיחוללו שינוי בהנהגה, אך מזהיר כי בתנאים הנוכחיים אין ודאות שהן יביאו להתחדשות פוליטית ממשית.

תנועת חמאס אינה ערוכה להתמודדות

את הסכמת חמאס לדחיית הבחירות מסביר חאמד כהצטלבות אינטרסים פוליטיים עם פת"ח, אף שמניעיהן של שתי התנועות שונים. לדבריו, בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 והשלכות המלחמה, חמאס עדיין לא גיבשה תוכנית פוליטית חדשה שתגדיר כיצד היא מבקשת להשתלב במערכת הפוליטית הפלסטינית. הוא מעריך כי התנועה אינה ערוכה כיום להתמודדות אלקטורלית, הן מבחינת מעמדה הציבורי ברצועת עזה והן מבחינת התוכנית הפוליטית שהיא מציעה.

חאמד מוסיף כי חמאס מבקשת להישאר חלק מהזירה הפוליטית הפלסטינית, אף שהיא מודעת לקשיים הניצבים בפני השתלבותה בהסדרי שלטון עתידיים, במיוחד לנוכח עמדותיהן של מדינות אירופה. להערכתו, הסכמתה לדחייה מאפשרת לה לבחון מחדש את דרכה, לארגן את שורותיה ולגבש תפיסה פוליטית שתוצג בפני הציבור הפלסטיני. משום כך, הוא סבור כי עמדתה משקפת בעיקר אינטרס פוליטי ולא רק הכרה בקשיים המעשיים הכרוכים בקיום הבחירות.

הדחייה מעמיקה את משבר האמון במוסדות

ראש רשימת "אל-פניק" (עוף החול), אחמד שדיד, אמר בריאיון מיוחד למגזין "סברה" כי ההחלטה לדחות את הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הייתה בניגוד לציפיות רשימתו, שנערכה להשתתף בבחירות ולהתמודד על מושבים במועצה. שדיד הסביר כי "אל-פניק" היא רשימת בחירות חדשה ועצמאית, שאינה משתייכת לאף מפלגה או ארגון פוליטי פלסטיני. לדבריו, הרשימה הוקמה במטרה להשתתף בבחירות למועצה המחוקקת ולהציע לציבור הבוחרים חלופה פוליטית מחוץ למסגרת הרשימות המפלגתיות המסורתיות.

שדיד טען כי ההחלטה לדחות את הבחירות פגעה במאמצים לחזק את המודעות הדמוקרטית ולעודד את השתתפות האזרחים בחיים הפוליטיים, במיוחד לאחר יותר משני עשורים מאז הבחירות האחרונות למועצה המחוקקת הפלסטינית. הוא הדגיש כי רשימתו העדיפה לקיים את הבחירות במועדן, מתוך הכרה בחשיבות חידוש הייצוג הפוליטי הפלסטיני ומתן אפשרות לבוחרים לבחור את נציגיהם ולהקים מוסדות נבחרים. למרות התנגדותו להחלטת הדחייה, הביע שדיד תקווה כי הבחירות אכן יתקיימו במועד החדש שנקבע בצו הנשיאותי.

מצדו, אבו זניט מכיר בכך שהמוסדות הפלסטיניים מתמודדים עם משבר לגיטימציה בעקבות היעדר בחירות במשך שנים ארוכות. לדבריו, הדחיות החוזרות מחלישות את אמון הציבור הן ברשות הפלסטינית והן בסיעות הפוליטיות. הוא מדגיש כי רק הבחירות יכולות לתת מענה למשבר זה, ולכן יש חשיבות לקיום הבחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת במקביל.

באשר לערובות לקיום הבחירות, אבו זניט מציין כי ההבנות בין הסיעות והמסרים שהעבירה ההנהגה הפלסטינית לקהילה הבינלאומית כוללים התחייבות לקיימן במועד החדש או אף לפניו. לדבריו, חלק ניכר מהגורמים הבינלאומיים תמכו בדחייה קצרה לנוכח הנסיבות הקיימות. הוא מוסיף כי יש להבחין בין רפורמות הנותנות מענה לצרכים הפלסטיניים לבין רפורמות הנובעות מדרישות מערביות שאינן מובילות בהכרח לשינוי ממשי.

מנגד, חאמד מעריך כי דחיית הבחירות עלולה להגביר את הלחץ האירופי על ההנהגה הפלסטינית, במיוחד מצד צרפת והאיחוד האירופי. לדבריו, גורמים אלה עשויים לדרוש להקדים את הבחירות לאביב 2027, במקום להמתין עד 11 בספטמבר באותה שנה. הוא סבור כי אם ההנהגה הפלסטינית לא תפגין מחויבות ממשית לקיום הבחירות, היא עלולה להתמודד עם לחצים פוליטיים, כלכליים ופיננסיים גוברים.

חאמד מבחין בין ההכרה הבינלאומית ברשות הפלסטינית כישות פוליטית לבין הלגיטימיות של ההנהגה המנהלת את מוסדותיה. לדבריו, המשך ההכרה הבינלאומית ברשות אינו מקנה בהכרח מנדט פוליטי להנהגה הנוכחית, בהיעדר בחירות המאפשרות לציבור לבחור את נציגיו.

בהקשר זה, חאמד מדגיש כי המשבר הפוליטי הפלסטיני מחייב שינוי בהנהגה. לדבריו, רפורמות מנהליות אינן מספיקות. צעדים בתחומי הכלכלה, החינוך או המינהל הציבורי, הוא מסביר,  עשויים להיחשב לרפורמות, אך אינם מבטיחים שינוי במבנה ההנהגה הפוליטית. הוא סבור כי התחדשות המערכת הפלסטינית מחייבת חילופי הנהגה בתוך המוסדות והסיעות הפוליטיות, באמצעות בחירות שיאפשרו לציבור להשפיע על הרכבן.

הדחייה הנוספת ממחישה את הפער בין ההסכמה המוצהרת על הצורך בבחירות לבין הקושי של הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים להגיע לתנאים מוסכמים לקיומן. מעבר למכשולים שמציבה ישראל, המחלוקות הפנימיות והשאלות הנוגעות לעתיד ההנהגה ממשיכות להשפיע על התהליך הפוליטי. בנסיבות אלה, משמעותו של המועד החדש תיקבע בעיקר על פי הצעדים שיינקטו בחודשים הקרובים, ובעיקר על פי יכולתן של הסיעות להגיע להסכמות שיאפשרו את חידוש המוסדות הנבחרים.