קרקס פלסטין: לוליינות של תקווה מעל תהום הבלתי־אפשרי

בצל המציאות הפלסטינית, המוכתבת על ידי מחסומים וקשיים מתמשכים, ממשיך בית הספר של "קרקס פלסטין" לשמש כמרחב חופשי ובטוח, המאפשר לילדים, בני נוער ונשים עם מוגבלויות לפרוק אנרגיות, לגלות כישרונות ולהמציא את עצמם מחדש. אמנות הקרקס, מטבעה, חוצה את גבולות הגוף הפיזי ונוגעת בערכים אנושיים בסיסיים – שיתוף פעולה, אמון הדדי, סובלנות ושבירת סטריאוטיפים.

בניגוד לדימוי הקרקס המסורתי הנשען על מופעי בעלי חיים, הקרקס הפלסטיני מציע מודל אחר לחלוטין: מודל אנושי שבו האדם ניצב במרכז החוויה, וגופו הופך לכלי של ביטוי, התנגדות ויצירה.

מוחמד רבאח, מנכ"ל קרקס פלסטין, מסביר בראיון ל"סברה": "אומנויות הקרקס אינן מסתכמות במופעי אקרובטיקה. הן כלי חינוכי ויצירתי, הנשען על עבודת הגוף, הרגש והמצב הפסיכולוגי של המשתתפים. בקרקס אין מקום לאינדיבידואליזם או לתחרות – כולם לומדים לשתף פעולה, להכיל, ולפעול ללא דעות קדומות. בתוך סביבה בטוחה זו, הם מגלים את יכולותיהם, מתנסים בחוויות מגוונות ורק אחר כך בוחרים תחום התמחות. כך מצמיח הקרקס דור חדש, המאמין בכוח הקבוצה ובחשיבות כיבוד הגיוון שבתוכה."

פריסה נרחבת למרות הכיבוש

למרות המשאבים הדלים, קרקס פלסטין ממשיך לפעול כיום בכמה ערים פלסטיניות – ירושלים, רמאללה, ג’נין, טול כרם ואף רצועת עזה. בית הספר מבסס את דרכו על אסטרטגיה ברורה: טיפוח דור חדש של אמנים ומאמנים, לא רק באמצעות הכשרה מקצועית מתמשכת, אלא גם בזכות שותפויות מקומיות שמספקות ציוד ותמיכה החיוניים להבטחת רצף הפעילות.

תפקידו של הקרקס אינו מסתכם בהקניית מיומנויות טכניות בלבד. הוא מייצר מרחבי תקשורת וחיבור, שוברים את מעגל הבידוד שנכפה על המשתתפים בשל הכיבוש, החומות והמחסומים. במסגרת תוכניותיו השונות, נפגשים ילדים ובני נוער מפלחים שונים של החברה הפלסטינית לפעילויות משותפות, המעצבות ביניהם תחושת סולידריות ושייכות. בכך, הקרקס מעניק להם אפשרות לביטוי עצמי חופשי – מחוץ לגבולות הצרים של חיי היומיום.

מעבר לכך, הקרקס הפלסטיני פרץ גם את גבולות המקום והשתתף בפסטיבלים ובמופעים בינלאומיים. על במות זרות, לצד מוסדות תרבות וקרקסים מרחבי העולם, מצאו עצמם הילדים והצעירים הפלסטינים מציגים את סיפורם. בכך לא רק נפתח פתח להפריה תרבותית הדדית, אלא גם ניתנה הזדמנות נדירה להציג בפני קהל עולמי את השאלה הפלסטינית דרך פריזמה אחרת – כארץ של יצירה, תעוזה ואמנות.

קרקס פלסטין, אם כן, הפך לצוהר שמבעדו נראים הפלסטינים לא כקורבנות בלבד, אלא כיוצרים המסוגלים להפוך את הכאב למעשה אמנותי אנושי ורב־משמעות.

מרחבים העונים על צרכי כל הקבוצות

ההכשרה שמציע קרקס פלסטין לילדים בגילאי 5–14 מעניקה להם מרחב מהנה ובטוח להתנסות, שבו הם מפתחים מיומנויות גופניות בסיסיות — שיווי משקל, גמישות וקואורדינציה — לצד היכרות עם יסודות אומנויות הקרקס בדרך חווייתית ומעוררת דמיון מגיל צעיר.
תוכנית ההכשרה המיועדת לנערות ולנשים נבנתה מתוך רגישות למציאות החברתית: היא מציעה סביבה תומכת ומכילה, המטפחת חופש ביטוי אמנותי, מעצימה את תחושת הביטחון העצמי ומעודדת עבודת צוות, הרחק מהמגבלות המוכרות.

עבור נוער ובוגרים פותח מערך אימונים מתקדם המכוון לשיפור היכולות הפיזיות ולשכלול המיומנות המקצועית במופעי קרקס. לצד אלה מתקיימות סדנאות ייעודיות המוקדשות לליטוש מיומנויות ספציפיות — מהליכה על חבל ועד התעמלות אומנותית ואומנויות ביצוע אישיות וקבוצתיות.

מופעי אמנות המשלבים הנאה עם יצירתיות

מופעי בית הספר לאמנויות הקרקס מתאפיינים בגיוון ומותאמים לתחומי העניין של המשתתפים והקהל כאחד. המופעים הקבוצתיים, שבהם לוקחים חלק ילדים ובני נוער, מדגישים את ערך שיתוף הפעולה והעבודה בצוות, בעוד שהמופעים האישיים ממקדים את הזרקור בכישורים הייחודיים של כל משתתף — מהליכה על חבל ואקרובטיקה ועד תרגילי גמישות, כוח סיבולת ושליטה גופנית מרשימה.

לצד אלה נלמדות גם אומנויות הקרקס המסורתיות, כגון עמידה בפירמידה, איזון מורכב ואקרובטיקה מתקדמת. המשתתפים זוכים גם להכשרה באומנויות הבמה, המעניקה להם כלים להבעה תיאטרלית עשירה ולשימוש יצירתי באביזרים, באופן שמאפשר להם לפתח מופעים חדשניים ורבי־דמיון.

אתגרים גדולים, תנאים קשים 

רבאח מציין כי לנוכח סכנות היומיום שאליהן חשופים ילדים ובני נוער פלסטינים בשל הכיבוש והאלימות המתמשכת, האתגר המרכזי של בית הספר הוא המענה לצורך העצום בפעילויות חוץ־לימודיות. הדור הצעיר נתון לפלישות צבאיות תכופות, מעצרים בגיל רך ורדיפה מתמשכת המייצרת פחד מתמיד, חרדה והשפעות שליליות על בריאותם הנפשית. לעיתים קרובות נשקפת להם סכנה מיידית לחייהם: פציעות מירי חי, כדורי גומי או גז מדמיע שמכוון ישירות לעברם בעימותים.

המצב החריף עוד יותר עם ההגבלות הגוברות על חופש התנועה בגדה. מחסומים צבאיים מתמשכים חוסמים את הגישה למסגרות חינוכיות ולפעילויות פנאי, ומולידים בידוד חברתי. לכך מתווספים נזקים פסיכולוגיים עמוקים: טראומות חוזרות ממראות של אלימות ולחימה, סיוטים, חרדה כרונית והסתגרות. המחסור במרחבים בטוחים למשחק מונע מהילדים שחרור אנרגיה בצורה חיובית, בעוד שהעוני והאבטלה הדוחקים מאלצים רבים לעבוד בגיל צעיר או לשאת באחריות שאינה הולמת את גילם – ובכך נגזלות מהם זכויותיהם הבסיסיות ביותר.

על אף שהקרקס משרת מדי שנה כ־500 ילדים ובני נוער, מאז פרוץ המלחמה הנוכחית הוכפל מספר המשתתפים פי כמה והוא מונה כיום למעלה מ־3,000 ברחבי הגדה ועזה. הנהלת הקרקס מודה כי גם מספר זה רחוק מלענות על הצורך האמיתי, וחוששת שהמשך הפעילות בקצב הנוכחי יצריך משאבים גדולים בהרבה – כלכליים, אנושיים וגם נפשיים.

אולם למרות כל אלה, קרקס פלסטין דבק במשימתו: להפיץ תקווה, להעניק שמחה ולחזק את לכידות הקהילה. "תיאטרון וקרקס אינם מותרות", מדגיש מנכ"ל הקרקס מוחמד רבאח, "אלא כלי להתמודדות עם הכאב ולבנייה מחדש של חיי בני אדם – ובמיוחד ילדים – הזקוקים לניצוץ של אור במציאות החונקת אותם מדי יום".