שטח הפקר: אוניברסיטת ביר זית כרונולוגיה של פשיטות

בסצנה המגלמת את המשך הפגיעה במוסדות חינוך פלסטיניים, כוחות הצבא הישראלי פרצו בשישי לינואר, 2026, לקמפוס אוניברסיטת ביר-זית, השוכן צפונית לעיר רמאללה. המהלך הדורסני עורר זעם ודאגה בקרב החוגים האקדמיים, והציף מחדש שאלות הנוגעות לבטיחות מרחבי החינוך והאקדמיה הפלסטיניים בצל ההסלמה המתמשכת בגדה המערבית.

ביר-זית: יותר מאוניברסיטה

אוניברסיטת ביר-זית היא אחד המוסדות הפלסטיניים הוותיקים והחשובים ביותר להשכלה גבוהה. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1924, ובמהלך העשורים האחרונים הפכה למרכז אקדמי ותרבותי בולט שאינו מוגבל להשכלה בלבד, אלא הפך להיות חממה לתנועות סטודנטים פלסטינים המעודדת חשיבה ביקורתית ופעולה ברמה הלאומית. מאז שהאוניברסיטה קיבלה מעמד רשמי בשנת 1972, נקשר שמה במספר דמויות מפתח בהיסטוריה הפלסטינית, וביניהם המשורר וההוגה ד"ר כמאל נאצר, המסמל דוגמא לאינטלקטואל אקטיביסט בסוגיות הנוגעות לעם הפלסטיני, אשר השתמש במילה הכתובה ככלי התנגדות נגד הכיבוש.

אוניברסיטת ביר-זית מעולם לא הייתה חסינה בפני תקיפות ישראליות, והייתה יעד לפלישות רבות על ידי הצבא הישראלי. הפלישות הראשונות לקמפוס התרחשו בסוף שנות השמונים, תחילת שנות התשעים של המאה שעברה, במהלכן נסגרו שערי האוניברסיטה בכפייה, ונעצרו סטודנטים רבים על רקע האינתיפאדה הראשונה. הפלישות הבולטות ביותר לקמפוס האוניברסיטה:

אוניברסיטת ביר-זית מעולם לא הייתה חסינה בפני תקיפות ישראליות, והייתה יעד לפלישות רבות על ידי הצבא הישראלי. הפלישות הראשונות לקמפוס התרחשו בסוף שנות השמונים, תחילת שנות התשעים של המאה שעברה, במהלכן נסגרו שערי האוניברסיטה בכפייה, ונעצרו סטודנטים רבים על רקע האינתיפאדה הראשונה. הפלישות הבולטות ביותר לקמפוס האוניברסיטה:

• שנת 2015: פשיטה רחבה לקמפוס שכללה ירי גז מדמיע בחצרות הקמפוס ובסביבת האולמות, לאחר עימותים שפרצו במהלך פעילות סטודנטיאלית שהובילו לפציעות רבות. הפלישה הזו עוררה ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם שראו בכניסת הצבא לקמפוס פגיעה קשה בקדושת האוניברסיטאות האזרחיות.

• שנת 2018: אוניברסיטת ביר-זית חוותה אחת מפעולות הדיכוי החמורות ביותר, כאשר הצבא פרץ לקמפוס במהלך הפגנות וצעדות סטודנטים נגד מבצע מעצרים בגדה המערבית. מסתערבים חטפו את עומר כיסוואני, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ביר-זית.

• שנת 2021: במהלך הסלמה רחבה בערים הפלסטיניות ובגדה המערבית, קמפוס האוניברסיטה חווה רגעים מתוחים במיוחד. במהלך עצרת סולידריות עם ירושלים ועזה, נכנסו חיילים ישראלים לשטח הקמפוס והתעמתו עם סטודנטים. כתוצאה מכך, נעצרו סטודנטים ונסגרו שערי האוניברסיטה לתקופה קצרה.

• שנת 2024: כוחות הצבא הישראלי הסתערו מחדש על הקמפוס במהלך אירוע סטודנטים וירו גז מדמיע וכדורי גומי בחצרות האוניברסיטה. דווח על מספר פציעות ומקרי חנק. כתוצאה מכך, בוטלו שיעורים ופעילויות.

הפלישה האחרונה בבוקר יום שלישי, 6.1.2026: כוחות הצבא הישראלי פשטו על קמפוס האוניברסיטה במהלך יום לימודים שנכחו בו כשמונת אלפים סטודנטים, ונפרסו בחצרות האוניברסיטה ובסביבת המבנים. החיילים ירו גז מדמיע ופתחו בירי חי לעבר סטודנטים, מה שגרם לפציעתם של 11 סטודנטים, 5 מהם מירי חי. הפלישה הזו היא חלק מסדרת הפרות שפגעו במוסדות חינוך, בסטודנטים ובחברי סגל פלסטיניים בשנים האחרונות, במיוחד במהלך עצרות מחאה ופעילויות אקדמיות.

רגעי פחד ומחנק

הפשיטה האחרונה באה בעקבות ארגון עצרת סולידריות עם האסירים הפלסטיניים, לאור איומים קודמים מצד הצבא שניסה למנוע כל פעילות או מפגן סולידריות בשטח הקמפוס.

אחת הסטודנטיות תיארה את מה שהתרחש למגזין סברה: "כשהחלה ההסתערות, השתתפתי בעצרת שהייתה בתוך קמפוס אוניברסיטת ביר-זית. לאחר שנודע לנו שכוחות הצבא נמצאים מסביב לאוניברסיטה, עזבנו את המקום מיידית ופנינו לבניין הפקולטה למשפטים ונשארנו ברחוב שסובב את הפקולטה. בהתחלה, נורה גז מדמיע ובוצע ירי חי ברחוב "אל-אדאב", וכאשר התקבצו סטודנטים רבים ליד הפקולטה למשפטים ומבנה הדיקנט, ירה הצבא לעברנו גז מדמיע בכמויות גדולות, והיינו עדים למקרים רבים של מחנק, אובדן הכרה והתקפים, במיוחד בקרב סטודנטיות".

סטודנטית אחרת העידה כל החיילים פרצו לכניסת הפקולטה לאמנויות, והחרימו ציוד ששימש לעצרת, כמו מגברים, אך לא נכנסו לכיתות. "אחרי הפריצה הזו, אנחנו כבר לא מרגישים שהאוניברסיטה היא מקום בטוח. כל האוניברסיטאות בעולם מונעות כניסת חמושים לשטח הקמפוס, אך לקמפוס שלנו נכנסו 150 חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש, והשתמשו בנשק שלהם נגד סטודנטים. זה מנוגד לכל הנורמות והחוקים הבינלאומיים".

היסטוריה ארוכה של פשיטות צבאיות

היסטורית הפלישות הצבאיות הזו משקפת מדיניות שיטתית השואפת לשלול את הפונקציונליות הלאומית והאקדמית של האוניברסיטאות הפלסטיניות, ולהפוך את מרחבי האקדמיה ממרחבי ידע ומדע, לזירה הנתונה לצנזורה, הפחדה ואיומים. הפלישה לקמפוס האוניברסיטה אינה רק הפרה בוטה למרחב הפיזי האקדמי, אלא משפיעה עמוקות על המבנה הנפשי והחברתי של בני דור שלם. מבחינת הסטודנטים הפלסטינים, האוניברסיטה אינה מקום לרכישת השכלה גבוהה בלבד, אלא מרחב נדיר שבו הם מרגישים חופש, עצמאות, כבוד, ושייכות קולקטיבית. כאשר המרחב הזה מופר בעזרת נשק, גז מדמיע וכדורים, המרחב הבטוח הופך לאיום, והשגרה האקדמית הופכת למצב חירום מתמשך.

תחושות הפחד, המחנק והבריחה החוזרות ונשנות משתרשות בזיכרון הקולקטיבי ומותירות אחריהן טראומה הנתפשת כחלק מהחוויה האוניברסיטאית. חלק מהסטודנטים סובלים מחרדה מתמשכת, הפרעות שינה, וירידה ביכולת הריכוז. אחרים פורשים זמנית, או לצמיתות, מהחיים האקדמיים. עם הזמן, מתפתח קשר משובש עם האוניברסיטה: מצד אחד, היא מקור לגאווה וזהות, ומצד שני, היא מהווה מקור איום תמידי.

"רוח ביר-זית"

המושג "רוח ביר-זית", שנתבע על ידי הנהגת האוניברסיטה וכולל את חזונו של כמאל נאצר, הוא אבן היסוד של חוזק והמשכיות האוניברסיטה. לאחר ההסתערות האחרונה על קמפוס האוניברסיטה, כתב אחד האקדמאים פוסט ברשתות החברתיות בו הביע כי עוצמתה ומעמדה הלאומי והערבי של האוניברסיטה מבוססים על רוח זו, המבוססת על מחשבה חופשית ונחישות קולקטיבית של סטודנטים, סגל ומנהלים. רוח זו הופכת את הקמפוס למרחב של מדע, ידע והתנגדות, ומזכירה לכולם ששימור מעמד האוניברסיטה והעקרונות הלאומיים הם אחריות קולקטיבית מול האתגרים והניסיונות המתמשכים של הכיבוש לערער את החינוך הפלסטיני.

עצירת התהליך החינוכי

הפשיטה האחרונה הפריעה לתהליך הלימודים וגרמה לביטול הרצאות ומבחנים שתוכננו לאותו יום. אי לכך, נמנע ממספר רב של סטודנטים להשלים את לימודיהם באותו יום, מה שמרחיב את השפעת הפגיעה בסביבה האקדמית ובזכויות הסטודנטים. אירוע זה הוא הפרה בוטה של הזכות לחינוך ולחופש הביטוי של הסטודנטים, ומעלה שאלות לגבי המידה שבה הסטודנטים יכולים לנהל בחופשיות את פעילותם האקדמית והפוליטית באוניברסיטאות פלסטיניות.

אוניברסיטת ביר-זית מגנה את הפלישה וקוראת לקהילה הבינלאומית לפעול

הנהלת אוניברסיטת ביר-זית גינתה את הפלישה ופרסמה הצהרה: "כוחות הצבא הישראלי פרצו לקמפוס האוניברסיטה בשעות העבודה הרשמיות ובנוכחות סטודנטים בכיתות. פשיטה זו מציבה את החינוך הפלסטיני כמטרה ישירה, ומהווה הפרה בוטה של קדושת המוסדות האקדמיים. הפשיטה כללה הרס השער הראשי וירי כדורים חיים, רימוני הלם וגז מדמיע, שהובילו לפציעת מספר תלמידים".

האוניברסיטה הדגישה כי התקפה זו מהווה הפרה בוטה של החוק ההומניטרי הבינלאומי ושל אמנות ז'נבה, ומשקפת מדיניות שיטתית שמטרתה להפחיד סטודנטים, לערער את זכותם לחינוך ולהפוך את המרחב האקדמי לזירה צבאית. במקביל, הדגישה כי פרקטיקות כאלה לא ירתיעו אותה מלהמשיך במשימתה האקדמית והלאומית.

הנהלת האוניברסיטה קראה למוסדות הבינלאומיים, ארגוני זכויות אדם, ואמצעי התקשורת לעמוד באחריותם המקצועית ולנקוט צעדים דחופים לחשיפת ההפרות המתמשכות נגד ההשכלה הגבוהה הפלסטינית, ולהעמיד את המפרים לדין, תוך הדגשה כי הרשויות הישראליות נושאות באחראיות מלאה לבטיחות הסטודנטים ועובדי האוניברסיטה.

בזמן שהנהלת אוניברסיטת ביר-זית מאשרת את דבקותה במשימתה האקדמית, סטודנטים מתמודדים עם מציאות חינוכית שברירית, שבה החיים האקדמיים מצטלבים עם סצנות של פלישה ואלימות. ההסתערות על האוניברסיטה היא עדות למציאות שנכפת על הסטודנטים הפלסטינים, כאשר הקמפוס הופך ממרחב למדע וידע לזירת עימות פתוחה, בהיעדר הגנה אמיתית על הזכות לחינוך וקדושת המוסדות האקדמיים.