תחת ערפל המלחמה: הגדה המערבית נחנקת

ההתקפה המשולבת של ישראל וארצות הברית על איראן בשבת בבוקר הכניסה באופן מיידי את הגדה המערבית כולה למצוקה, למרות שהאזור כלל אינן זירת מלחמה ישירה. אחרי שלושה ימי מלחמה בלבד, ההסלמה האזורית משתקפת במהירות במציאות בשטח בתוך הערים והכפרים הפלסטינים וביניהם. אם דרך הידוק הפרוצדורות הצבאיות, סגירת המחסומים, או הצבת מגבלות חמורות על חופש התנועה - תחת ערפל המלחמה החיים האזרחיים בגדה הולכים ונחנקים. החסימות ותנאי המצור אינם ממוקדים בנקודות עימות מסויימות אלא מתפשטים על כלל המחוזות בגדה המערבית, ומשפיעים על החיים הכלכליים, החברתיים והדתיים של מאות אלפי פלסטינים.

רמאללה: מצור ביטחוני משתק את חופש התנועה

מיד עם פרוץ המלחמה ב־28 בפברואר, הצבא כיתר את העיר הפלסטינית החשובה ביותר. במחוזות רמאללה ואל-בירה מספר מחסומים מרכזיים נסגרו לחלוטין בשני הכיוונים, מה שמבודד את רמאללה. הסגר כולל את מחסום עין סיניה בצפון שמחבר את רמאללה למחוז שכם, את מחסום עטארה שמחבר את העיר לעיירה ביר-זית ולצפון-מערב המחוז. הוא כולל גם את מחסום עאבוד  שבמערב, ואת שני המחסומים יברוד וסילואד ממזרח ומצפון-מזרח לעיר. הכניסה לרוואבי נחסמה גם היא וכך גם הכניסה למחסום בית עור אל-תחתא שבמערב לכיוון ירושלים, וכן הכניסה הצפונית לעיר אל-בירה. במילים אחרות: רמאללה נותקה חלקית משאר הגדה. 

לסגרים האלה יש השפעה קשה על חיי התושבים. אלפי עובדים אינם יכולים להגיע למקומות עבודתם, הלימודים במוסדות החינוך משובשים, וחולים נתקלים בקשיים גדולים בהגעה לבתי חולים ולמרכזי בריאות. גם תנועת הסחורות והאספקה הושפעה. עלויות התחבורה עלו בעקבות הצורך להתנייד דרך כבישים עוקפים שמאריכים את הדרך, מה שמגביר את העומס הכלכלי על האזרחים.

בית לחם: בידוד הערים והכפרים

התמונה במחוז בית לחם דומה. הכניסה הדרומית לעיר, הידועה  בשם אל-נשאש, נסגרה, מה שמפריד את העיר מההמשכיות הגאוגרפית הטבעית שלה דרומה עד חברון. שערי הכפרים אל-מנשייה ואום סלמונה נסגרו גם הם, ונחסמה הגישה לכפרים מראח רבאח, ג'ורת אל-שמעה ומנשייה. גם הכניסה לאזור הכפרי המערבי דרך עקבאת חאסנה נסגרה, ועמה גם הכבישים המובילים לעיירות בתיר, נחאלין, חוסאן ווואדי פוקין. בצד המזרחי של בית לחם נסגרו כניסת אל-שוואוורה וכל הכניסות לעיירה תקוע, מה שמטיל מצור כמעט מוחלט על חלקים נרחבים מהמחוז ומנתק את הכפרים מהעיר ומשירותים חיוניים בה.

ההפרדה הזו משפיעה במיוחד על המגזר החקלאי משום שחקלאים מתקשים להגיע לאדמותיהם בגלל החסימות. הם חווים קושי נוסף בשל העובדה שהובלת תוצרת חקלאית אינה מתאפשרת, מה שהוביל לירידה במספר הקונים ולפגיעה מיידית בשרשרת האספקה.

טולכרם, סלפית וטובאס: שערי ברזל ועומסים במחסום

מרבית הכניסות לכפרים במחוז סלפית נסגרו על ידי התקנת שערי ברזל, כולל הכניסה המזרחית לעיירה מרדא, השער של דיר אסתיא, השער הקרוב לכפרי קראוות בני חסאן, ושער הכניסה לדיר בלוט. עיירות אלה תלויות ביחסי גומלין כלכליים ואדמיניסטרטיביים יומיומיים עם האזורים הסמוכים, וכעת הן מבודדות. ההשפעה המורגשת ביותר היא על העובדים שמתפרנסים מחוץ לעיירותיהם, ועל הסטודנטים הנוסעים מדי יום לאוניברסיטאות.

במחוז טובאס, המחסומים טיאסיר ועין שבלי נסגרים לסירוגין ומשבשים את חופש התנועה מזה שנים. המחסומים מהווים נקודת מעבר מרכזית לחקלאים ועובדים בבקעת הירדן וכל הידוק נוסף של צוואר הבקבוק הזה משפיע ישירות על פרנסתם ועל ההישרדות של קהילות שסובלות גם כך מבידוד ולחץ מצד הצבא והמתנחלים.

במחוז טולכרם נסגר מחסום ג'בארה הנמצא דרומית לעיר. הכביש המוביל מהעיר לכפרי אלכפרייאת נחסם. בנוסף, הוטל הידוק נוסף על מחסום ענאב הנמצא מזרחית לעיר. הצבא ירה לאחרונה גז מדמיע על אזרחים שניסו לעבור במחסומים, מה שהוביל למקרי חנק.

מקומות קדושים נסגרו. סגר הרמטי על יריחו

לסגר בירושלים יש ניחוח דתי ופולטי יוצא דופן. מתחם מסגד אל-אקצא נסגר לחלוטין עם פרוץ המלחמה ונמנע ממתפללים להיכנס אליו. כמה מהמחסומים שמקיפים את ירושלים, כמו אל-ג'יב, ראס בדו, וג'בע נסגרו. הכניסה דרך מחסום קלנדיה הוגבלה לקבוצות מסוימות, ובשעות מסוימות בלבד. 

בחברון, המסגד האברהימי (מערת המכפלה), נסגר, מה שמשפיע במידה רבה על התנועה הדתית והמסחרית בעיר.

העיר יריחו מבודדת כמעט לגמרי משאר המחוזות בגדה, כשכל המחסומים המובילים לעיר סגורים והיציאה ממנה נאסרה כליל. 

חמש שעות להגיע לעבודה

לדברי מספר אזרחים שדיברו עם "סברה" ונוסעים מדי יום דרך המחסומים, הסגרים משפיעים קשות על פרנסתם והם חוששים מחוסר יציבות תעסוקתית. עובדים רבים במגזרים הציבורי והפרטי אינם מצליחים להגיע למקומות עבודתם. כמה עובדים סיפרו שביום הראשון של המלחמה שרר בלבול חסר תקדים. עובדים רבים הגיעו לעבודה בבוקר כרגיל אך עם התקיפה המחסומים נסגרו לפתע. הם מצאו את עצמם תקועים ובילו שעות רבות בחיפוש אחר דרכים חלופיות לחזור הביתה. לחלקם לקח כחמש שעות לחזור לכפר או לעיר שלהם לאחר שנאלצו לעבור במסלולים עקיפים ובדרכי עפר, ונתקלו בעוד ועוד דרכים חסומות. החוויה הזו משותפת למאות עובדים ושכירים שהנסיעה היומית הקצרה למקום העבודה הפכה למסע מעייף שמביא עמו חוסר ודאות, מה שמעמיק את תחושת חוסר היציבות ומשפיע על חייהם המקצועיים והמשפחתיים.

עוד לפני ההסלמה האחרונה, הגדה היתה מבותרת במחסומים. לפי דוח שפרסמה ועדת ההתנגדות לחומת ההפרדה ולהתנחלויות, מספר המחסומים והשערים הצבאיים בשטחים הפלסטיניים הכבושים מגיע ל־917, מהם 244 שערים שהותקנו לאחר השבעה באוקטובר 2023. נתונים אלה משקפים את התרחבות ההגבלות שהוטלו על חופש התנועה. הגבלות שאינן תלויות בסיבות ביטחוניות בלבד, ומשפיעות על היבטים שונים בחיים היומיומיים.

גאוגרפיה מקוטעת

הסגירה הפתאומית הנוספת יצרה בהלה בשווקים, עליה מיידית במחירי הסחורות ומחסור בהן, בין השאר בגלל התנפלות קונים על החנויות ואגירת מוצרי מזון, מחשש למחסור. הסגרים התכופים יוצרים ממילא חרדה כללית ומשתקים חלקית את החיים הכלכליים. שיבוש נוסף של התחבורה בין המחוזות צפוי להחמיר את כל התופעות האלה.  

הסגרים מובילים גם לתחושה מוגברת של בידוד חברתי וחוסר-ודאות. משפחות המתגוררות בכפרים סביב הערים הגדולות מתמודדות עם קשיים בתקשורת היומיומית. אירועים חברתיים רבים נדחו בשל קושי התנועה. לכך אפשר להוסיף את המתח וחוסר הוודאות ואפילו תנועת מטוסי הקרב האינטנסיבית מעל הכפרים והערים הפלסטינים והנוכחות הצבאית המוגברת, שתורמות לעליית מפלס החרדה בקרב האוכלוסייה ובמיוחד בקרב ילדים.

השפעות המלחמה בגדה המערבית מורגשות בבירור בפרטי חיי היומיום. הגאוגרפיה המקוטעת מלכתחילה הפכה למחולקת עוד יותר, ורשת הכבישים המהווה את עורק הכלכלה והחברה נמצאת תחת הגבלות מחמירות עד שיתוק. ככל שההסלמה נמשכת, נותרות שאלות פתוחות לגבי משך הצעדים הללו והיקף השפעתם העתידית על היציבות החברתית והכלכלית בגדה המערבית.