תינוקות רעבים בעזה: פורמולה ב־180 שקל ומרק עדשים במקום חל

המוות ברצועת עזה מגיע בצורות שונות. לפעמים הוא ישיר – פצצה מהאוויר, פגז ארטילריה. לפעמים הוא שקט ואיטי, מבפנים. אם אתה תינוק – הסיכוי שלך קלוש. גם החלב שלך הופך למחיר של המלחמה.

עזה מתמודדת עם משבר נוסף: מחסור חמור בתרכובות מזון לתינוקות ובתוספי תזונה, תוצאה ישירה של המצור הישראלי המתמשך. בבתי החולים ברחבי הרצועה, מקרי תת-תזונה בקרב תינוקות הולכים ומתרבים. מחלקות הילדים מלאות בתינוקות רזים עד כאב, עורם רפוי על גופם הקטן, נאבקים על חייהם במערכת בריאות קורסה, שלא מסוגלת לספק אפילו משככי כאבים בסיסיים.

"החלום הכי גדול שלי היום הוא לקבל הודעה שאפשר לבוא לקחת פורמולה לתינוקות," אומרת אימו של מוסא ג'זריה, בן החמש מרפיח. מוסא, ילד עם שיתוק מוחין, שוקל רק תשעה קילוגרמים. בני משפחתו של מוסא גרים באוהל ליד אתר פסולת, סמוך לאוניברסיטת אל־אקצא בחאן יונס שבדרום רצועת עזה.

אמו מספרת שתזונתו מבוססת על פורמולות כמו "ג'וקר", "נידו" או "בוכ", שניתן למצוא לעיתים במרכזים רפואיים או חנויות. הפעם האחרונה שהצליחו להשיג עבורו פורמולה הייתה אחרי מסע חיפוש ממושך ומייסר, באמצע מאי – "עד שכפות הרגליים שלי ושל אביו נשחקו", היא אומרת. מאז, היא נאלצת להאכיל אותו במזון משומר. "אני יודעת שזה מזיק לו," היא מוסיפה בשקט, "אבל אין לנו ברירה אחרת."

הילד לא ידע כיצד לאכול את המאכלים האלה. הוא לא היה רגיל אליהם לפני תחילת המלחמה. הוא כלל לא הכיר אותם, אך מכיוון שהחלב אזל והמצור התעצם, החלה אמו לטחון את מרכיבי המזון המשומר ולהמיס אותם כדי לעזור לו לבלוע, מפני שתהליך העיכול שלו קשה. היא שמה את התערובת בבקבוק תינוק, משום שהוא זקוק לשש ארוחות ביום כדי לשבוע. אך עם הרעבת הפלסטינים ברצועת עזה, היא בקושי מצליחה להסתדר עם שלושה בקבוקים בלבד.

אמו של מוסא נושאת את בנה בזרועותיה, נוסעת בעגלה רתומה לבהמת משא — אם התמזל מזלה והיא מוצאת אחת — ולעיתים הולכת מרחקים ארוכים כדי להגיע לארגוני סיוע. 

"זה הילד שלי," היא אומרת להם ומצביעה. "כדי שלא תגידו שאולי הוא מת, ואולי מישהו אחר ראוי יותר ממנו לקופסת פורמולה."היא ממשיכה בדבריה: "לעיתים קרובות אני מרגישה מתוסכלת. אומרים לי שהוא לא יחיה עוד הרבה זמן. אני יודעת שתת־התזונה פגעה בבריאות שלו, אבל לא הפסקתי להילחם למענו. דפקתי על הדלת של כל ארגון צדקה, ארגון זכויות אדם או מרכז רפואי — ולא ויתרתי, רק כדי שבני יוכל לקבל מזון."

עדשים במקום חלב

סחר א-דחנון היא אם לתאומים קטנים. היא גילתה על הריונה ביום הארבעים למלחמת ישראל ברצועת עזה. מאז נעקרה עשרות פעמים, מצפון הרצועה לדרומה, בחיפוש אחר מקום בטוח. את התאומים ילדה באוהל של בית חולים שדה בדרום הרצועה.

"בתנאים רגילים הילדים שלי היו צורכים קופסת חלב אחת ביום," היא אומרת, "אבל במצב של עזה זה בלתי אפשרי." בגלל המחסור החמור נאלצה להשתמש בעדשים כתחליף. "לא הייתה לי ברירה. אין חלופות. הם לא הצליחו לקבל את המרק בהתחלה. היו בוכים כל היום. אני שומרת את הבקבוק לשעות הלילה, כדי שיירדמו."

לגבי התסמינים, היא מספרת ששני ילדיה סובלים משלשולים, פריחות בעור וחום גבוה, אך למרות זאת היא מנסה לעזור להם להתרגל. הנקה טבעית, לדבריה, כבר לא אפשרית — "כשגם האמא רעבה, אין לה מה לתת." ושניהם אובחנו עם תת־תזונה. אחד מהם שוקל שישה קילוגרמים בלבד, בזמן שלפי הגיל הם אמורים לשקול לפחות 12.

סחר חוששת ששני ילדיה יהפכו לקורבנות של תת־תזונה, כמו רבים אחרים ברצועת עזה. "אני מתה מבפנים בכל פעם שאני שומעת על ילד שמת מרעב," היא אומרת. "אני חושבת על האמא שלו, על חוסר האונים שלה. אני חיה את הכאב שלה."

היא מספרת שהיא מנסה להניק את התאומים באופן טבעי, למרות שהיא יודעת שזה לא יספיק. "אני לוחצת על עצמי לנסות, אבל ברור לי שזה לא באמת משביע אותם." אם מצליחים להשיג קופסת חלב – והיא כמעט שלא זמינה – היא עולה 180 שקלים. בגלל המחסור, סחר שומרת אותה לשימוש לילי בלבד: האכלה אחת לכל ילד, לאורך שבוע שלם.

אסון בריאותי

ד"ר אחמד אל-פארא, ראש מחלקת הילדים במתחם הרפואי נאסר, מזהיר מצידו מפני אסון בריאותי בעזה עקב מחסור בכל סוגי התמ"ל. זה מאיים על חייהם של מאות ילדים, במיוחד כ-500 מהם הסובלים מתסמונת מטבולית, עקב מחסור בחלב טיפולי הנדרש להם.

הוא הסביר, שמחסור זה מוביל לשיתוק מוחין ולפיגור שכלי, ואף עלול להוביל למוות. הוא ציין, שלא הוכנסו קרטוני חלב מאז חודש מרץ השנה. בנוגע להנקה, הוא סבור שזה לא פתרון קבוע, בגלל מחסור במזון או מחלות ותשישות של האימהות, הכורעות תחת נטל המשימות הקשות כתוצאה מהמלחמה המתמשכת.

לדברי אל-פארא, יש עלייה במקרי תת תזונה בקרב ילדים. המתחם בדרום רצועת עזה מקבל כ-10 מקרים מדי יום, עם 66 מקרי מוות שתועדו נכון לפרסום הדו"ח. מקרי מוות אלה הם תוצאה של סוגים שונים של תת תזונה, שהבולטים בהם הם מרסמוס, קוואשיורקור ועוד סוג מעורב. הוא הדגיש, שמצבים אלה גורמים למערכת חיסון מוחלשת ולהשפעות התנהגותיות והתפתחותיות חמורות.

מספר הילדים שחייהם נמצאים בסכנה עקב מחסור בחלב מוערך בכ-60,000 מסוג (0, 1, 2), אך מחלקות הילדים מלאות בפגים, הסובלים גם הם ממחסור בחלב. לדברי אל-פארא, תת תזונה במהלך שלוש שנות חייו הראשונות של ילד מובילה לנזקים קבועים ליכולות השכליות והנפשיות עקב התפתחות לקויה של מערכת העצבים בשלב רגיש זה. הוא מסביר, שמניעת מוצרי יסוד חיוניים מילד, כגון חומצות שומן, ויטמינים וחלבונים, מובילה לכושר ריכוז לקוי, עיכוב קוגנטיבי והתנהגותי והפרעות שלא ניתן לתקן, אפילו עם שיפור התזונה.

אל-פארא מבהיר, שסבלם של ילדים מתחיל כבר בזמן ההריון, שכן התנאים הקשים, איתם מתמודדות אימהות בעזה, כמו הפגזה, עקירה מהבית ותת תזונה, משפיעים על בריאות העוברים. זה מוביל ללידות מוקדמות, משקל לידה נמוך או מומים מולדים לאור היעדר הטיפול הרפואי.

הוא מציין, שילודים ניצבים בפני שלוש סכנות הטמונות בכניסה לפגייה עקב משקל נמוך או זיהומים, כישלון להתפתח בהמשך ועיכוב בהתפתחות שכלית ומוטורית בגלל מחסור בחלב ובחומרים מזינים בסיסיים.

ראוי לציין, שארגון הבריאות העולמי הודיע, שכ-112 ילדים פלסטינים מועברים מדי יום לבתי חולים ברצועת עזה לצורך טיפול בתת תזונה חמור מאז תחילת השנה, כתוצאה מהמצור הישראלי החונק.