האשמה: סאטירה בערבית 

 אמש המשטרה פשטה על ביתו של הסטנדאפיסט והשחקן נידאל בדארנה ועצרה אותו. בדארנה שוחרר לאחר כמה שעות, אך מעצרו מסמל חזרה לגל המעצרים והרדיפות שהחל מיד לאחר השביעי באוקטובר.

הסיפור התחיל לפני כשבועיים כשבוטלה הופעתו החדשה של בדארנה, "קובת ברזל", שהייתה אמורה להתקיים בתיאטרון "סרד" בחיפה. כמו במקרים קודמים, הכול התחיל בעקבות סרטון סאטירי של בדארנה שעורר סערה והפך למוקד להתקפה בתוכנית "הצינור", הידועה בפרקטיקה של שיימינג והסתה. לאחר שידור הכתבה, התפשטו ברשתות החברתיות ובקבוצות טלגרם המזוהות עם הימין קריאות נגד בדארנה, מלוות באיומים והאשמות לפיהן הסרטון לועג לטקס שחרור החטופים. בעקבות הפרסומים בתוכנית "הצינור", פנתה המשטרה להנהלת תיאטרון "סרד" ודרשה את ביטול המופע בטענה של "שמירה על ביטחון הציבור". כשבוע לאחר מכן, ובערב שבו היה המופע אמור להתקיים, קיבל בדארנה שיחת אזהרה מהמשטרה בה הזהירה אותו מפני קיום ההופעה. בדארנה קיבל בהמשך שיחה דומה מהמשטרה גם בנוגע להופעה שהייתה מתוכננת להתקיים בנצרת.

בדארנה התייחס לאירועים וכתב בחשבון הפייסבוק שלו:

"קיבלתי היום בבוקר שיחת טלפון מהמשטרה בה נאמר לי במפורש: 'לא יעבור לך בטוב אם תגיע היום לנצרת. אם תקיים את המופע, נצטרך לפעול. לא נאפשר לך לקיים את המופע'".

לדברי בדארנה, מדובר ברדיפה ברורה ובניסיון השתקה שיטתי לכל מרכיבי העם הפלסטיני – פוליטיקאים, אמנים, אנשי רוח ותרבות, תלמידים, סטודנטים, מורים, מרצים, עורכי דין ועיתונאים. "הייתה מטרה ברורה לזה – השתקת הקולות נגד המלחמה ומניעת כל ביטוי של סולידריות עם בני עמנו. אך לרגע נדמה שאנחנו מנחמים את עצמנו, כי המלחמה גם מכוונת נגדנו ומנסה לדכּא את הפלסטיני שבתוכנו".

המעצר של בדארנה אינו יוצא דופן. מדיניות הדיכוי נגד פלסטינים אזרחי ישראל החמירה מאז השביעי באוקטובר, ובמיוחד נגד אמנים, אנשי תרבות ורוח. בין היתר, נעצרו הזמרת דלאל אבו אמנה והשחקנית מאיסה עבד אלהאדי. כמובן ישנו המקרה המפורסם של הבמאי מוחמד בכרי ורדיפתו ארוכת השנים בגלל סרטו "ג'נין ג'נין", שנאסר להקרנה בישראל. גם סרטו החדש של בכרי, "ג'נין ג'נין 2", ממשיך לעורר סערה והצפייה בו נאסרה בישראל.

רדיפה ומעצרים הם מאפיינים בולטים של 77 שנות כיבוש ודיכוי, והם המחיר הכבד שקהילתנו הפלסטינית משלמת. מעשים אלו הם תזכורת לכך שהפלסטינים חיים תחת שלטון כיבוש מתמשך ומגובה במערכת אכיפת חוק מדכאת, השוללת מאיתנו את חופש הביטוי, ומטילה מגבלות, איסורים וצנזורה המצמצמים את מרחב הפעולה שלנו. תחת הדיכוי הזה, אנו נאלצים למצוא דרכים יצירתיות כדי לבטא את עצמנו.

כדי לקרוא לילד בשמו, השתקת האומנים הפלסטינים אינה רק ניסיון לסתימת פיות, אלא איום על תהליך התהוות זהותנו וההיסטוריה שלנו כעם. יש כוח התנגדות לביטויים האמנותיים בשירה, בתיאטרון, בקולנוע ובסאטירה, המאתגר את הנרטיב השולט ומחייב אותנו כחברה להילחם על קיומנו. מעצרו של נידאל בדארנה אינו רק סיפור דיכוי אישי, אלא תזכורת לכל אחד מאיתנו לכך שהמאבק על חופש הביטוי והיצירה הוא המאבק של כולנו. זהו מאבק לחיים, לזהות ולתרבות שאי אפשר למחוק, לא משנה כמה ינסו להשתיק אותנו.

מג'ד אסדי : כותב , שחקן וזמר אופרה.