October 2000
מאז אוקטובר 2023, סתימת הפיות והגבלת חופש הביטוי החמירו מאד, כולל הגבלת חופש הביטוי האמנותי בקרב פלסטינים בישראל. אבל גם קודם לכן, היו מקרים בהם המשטרה או עירייה כלשהי ביטלו או עצרו הופעה של אמן פלסטיני - תאמר נפאר וג'ואן ספדי הם שתי דוגמאות בולטות - משום שיצירתו פוליטית, או משום שעמדותיו אינן מתיישבות עם הקו שהמשטרה וגופים אחרים - כמו שרי התרבות- רצו להתוות לאמנים.
עשרים שנה לפני אוקטובר 2023, החודש בו הבנו שחופש הביטוי לא תקף כשמדובר בפלסטינים, צמד האמנים נחאס ושמאס הוציאו תקליט והעלו ומופע סאטירה שכלל כמה שירים פוליטיים, ובהם ביקורת כלפי היחס של הממשלה לפלסטינים אזרחי ישראל באוקטובר 2000. "כשאת אומרת שמאס נחאס אני מייד חושבת על אירועי אוקטובר 2000, הייתי בת 15 כשראיתי את המופע שלהם, והשיר על ועדת אור חרוט לי בזכרון", אמרה לי חברה.
אחרי הנכבה של 1948, ובהדרגה, שירה פוליטית תפסה מקום נכבד בציבוריות הפלסטינית. ממש כמו בסצנה הישראלית, מערכות ומלחמות וימי זיכרון היו טריגר להעצמת היצירה הזו. השירים הפוליטיים של שמאס נחאס עלו בתקופה בה היה צימאון לשירים שיכולים לדבר בלשון הציבור ולהביע את הכאב ואת הזעם שלו, תקופה שהתאפיינה בתנופה תרבותית ואמנותית.
השחקנים איימן נחאס וחנא שמאס חברו יחד והציגו בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה- 2000 מופעי סאטירה נוקבים. המופעים נשאו את השם "שמאס נחאס" והצליחו לא רק להצחיק, אלא גם להעביר מסר חד וביקורתי על מציאות החיים של פלסטינים בישראל. השניים זכו להצלחה ועוררו שיח משום שנגעו בסוגיות מורכבות, הן חברתית והן פוליטית.
באחד המופעים שלהם, שהוצג ב-2003, שמאס נחאס הקדישו שלושה קטעים לנושאים פוליטיים. הבולט שבהם נקרא "סופּר סטאר" ובו מתחו ביקורת על יחסי ערבים- יהודים, ועל מעמדם של פלסטינים בישראל לנוכח האירועים ודו"ח ועדת החקירה הממלכתית שחקרה אותם – ועדת אור. זאת במעטפת של מה שנראה כאירוע השנה בעולם ערבי, ואיך אירוע זה דחק את המציאות הקשה, ארג מציאות חדשה ופילג את העולם הערבי לשלושה מחנות.
מה היה אותו אירוע? בשנת 2003 עלתה לאוויר העונה הראשונה של תחרות הזמר "סופּר סטאר" שהפיקה מעצמת התקשורת הסעודית MBC. שלב הגמר היה חם כי זו היתה העונה הראשונה, וחבר השופטים כלל אמנים נכבדים מהשורה הראשונה בעולם הערבי, ביניהם אליאס רחבאני, בן למשפחת אמנים לבנונית אגדית. והכי חשוב, לגמר הגיעו שלושה מתחרים עם קולות יפים להפליא, שהפכו את משימת הבחירה קשה במיוחד. השלושה: מלחם מלבנון, רואידה מסוריה, ודיאנא מירדן, תפסו לפתע את מלוא תשומת הלב, והסיחו את הדעת מהמציאות האפלה בעולם הערבי כולו, ובפלסטין הכבושה במיוחד.
2003 הייתה שנה קריטית בקרב פלסטינים בישראל, שעדיין ליקקו את פצעי אוקטובר 2000, האירועים בהם נרצחו 13 צעירים מאש כוחות הביטחון תחת פיקוחו של השר לביטחון פנים שלמה בן עמי. ועדת החקירה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור פרסמה את הדו"ח בחודש ספטמבר של אותה שנה, והיה לו הד תקשורתי, פוליטי וציבורי רחב. הדו"ח הוליד אכזבה רבה ואין ספור לקחים.
אירועי אוקטובר - או מהומות אוקטובר, כפי שהאירועים זכורים בתקשורת ובשיח הציבורי הישראלי, היו במהותם התקוממות אזרחית נגד הכניסה של אריאל שרון לשטח מסגד אלאקצא וכיפת הסלע באישור ראש הממשלה אהוד ברק. התגובה הרצחנית של כוחות הבטחון חשפה את הפנים האמיתיות של הממסד ואת היחס כלפי החברה הפלסטינית. האש שנורתה על אזרחי מדינה הפתיעה רבים מהפלסטינים, וניפצה את האשליה של אזרחות שווה שמעניקה הגנה.
הסקיץ' "סופר סטאר" שהוצג לראשונה בפני הקהל בשנת 2003, מעט אחרי פרסום דו"ח ועדת אור, היה שיר ביקורתי ובפתיחתו נאמר:
חביתכּ יא לג'נת אור (אהבתי אותך, ועדת אור)
חבית אל-מלאפאת (אהבתי את המסמכים)
חבית אל-תווסיאת (אהבתי את ההמלצות)
הטקסט הזה הצליח לגעת בכמה סוגיות חשובות. השילוב החכם בין האירועים הפוליטיים והאירוע והאמנותי, בין המקומי והכלל ערבי, היה כואב ושיקף תחושה עמוקה של אכזבה. הוא הצביע על כך שתחרות שירה העסיקה את העולם הערבי, וחלק ניכר מהפלסטינים בישראל, הרבה יותר ממה שהתרחש באולמות בתי המשפט, שם חלק מהורי הקורבנות ה- 13 באוקטובר פגשו פנים אל פנים את האחראים למות בניהם. כל זה בא לידי ביטוי בשיר.
חביתכּ יא לג'נת אור (אהבתי אותך, ועדת אור)
חבית אל-מלאפאת (אהבתי את המסמכים)
חבית אל-תווסיאת (אהבתי את ההמלצות)
חבית אל-עוקובּאת (אהבתי את העונשים)
ועדת אור הוקמה כדי לחקור את אירועי אוקטובר 2000. בחלק זה מבקר השיר את מסקנות הוועדה, המסמכים שאספה, וההמלצות שלה, שכללו בעיקר המלצות למניעת תפקיד במשרד לביטחון פנים, ואי קידום בדרגות של מפקדים שהיו מעורבים בהרג. השיר מתח ביקורת על כך ששוטרים שירו חמקו מכל עונש. הבעת האהבה החוזרת היא סרקסטית ומבטאת לעג מר. שמאס ונחאס לועגים לוועדת אור, שבעיני הפלסטינים אזרחי ישראל נחשבה לגוף שלילי במיוחד.
יא טריק אל-סלאמה (הדרך לביטחון)
מע לג'נת איבן עאמי (עם ועדת בן-עמי)
שורות אלה מתייחסות לשלמה בן-עמי ולוועדת אור. בן-עמי היה השר לביטחון פנים בממשלת אהוד ברק. בן-עמי התנגד למסקנות הוועדה שטענה כי הוא נכשל בניהול המשבר ובהיערכות, טען כי לא היה אחראי לאירועים, וכינה את תוצאות החקירה הזויות ומופרכות. השימוש במילה ביטחון בשיר בא להציג את ההפך, ואת חוסר הביטחון שחוו האזרחים הפלסטינים.
ג'אי אנה (באתי)
ג'אי שאייף (באתי, אני רואה)
ג'אי שאייף גאי ראייף (באתי, אני רואה את גיא רייף)
אחד הדיונים הבולטים ביותר במסגרת אירועי אוקטובר היה סביב אירוע שבו נורו למוות שני צעירים מסח'נין. דיוני הועדה ודיוני מח"ש הרבו לדבר על האירוע ועל החלטת השוטר לירות אש חיה לעבר המוחים. באחד הדיונים נכחו הוריו של הקורבן וליד אבו סאלח. אביו של המנוח נתן אגרוף לשוטר, מה שעורר את התקשורת והביא את שמו של רייף לתודעה הציבורית בהמלצותיה, הסתפקה ועדת החקירה בהמלצה לשחרר אותו מהמשטרה, ושנתיים לאחר מכן, ב 2005, המחלקה לחקירות שוטרים החליטה לא להעמיד אף שוטר לדין בשל האירוע., בעניין רייף במיוחד נכתב: הוחלט לגנוז את התיק נגד רייף מחוסר ראיות מספיקות. האב השכול, לעומת זאת, הועמד לדין על תקיפה, והורשע.
קבּל אואל אוקטובר (לפני הראשון באוקטובר)
כּולו כּאן בסידר (הכל היה בסדר)
כּונא ננאם ו כּונא נקום (ישנו וקמנו)
עא אוהאם אל-דו קיום (באשליות של דו-קיום)
נשבאר אני נשבאר (נשבר אני נשבר)
הדדו עליי אל-דאר (הרסו לי את הבית)
בשורות אלו סיכמו שני השחקנים את המצב: חיינו באשליה במשך שנים ארוכות. הכל היה בסדר לכאורה, אך רק כל עוד הפלסטיני לא מתנגד.
המלצות ועדת אור היו שנויות במחלוקת, בהמלצות פורסמה שורת צעדים לשיפור היחסים בין המדינה לאזרחיה הפלסטינים כולל שינויים במדיניות אכיפת החוק, שיפור תנאי החיים וההשכלה, והגברת ההשתתפות הפוליטית.
השבר של אוקטובר 2000 מזכיר אירוע מכונן אחר שהשפיע על היחסים בין המדינה לאזרחיה הפלסטינים, יום האדמה ב 1976, בו נרצחו שישה אזרחים בהתקוממות נגד הפקעת קרקעות של סח'נין, עראבה ודיר חנא בגליל. האירוע מצוין עד היום ב-30 במרץ מדי שנה. המלצות ועדת אור נתפסו בציבור כחסרות משמעות לנוכח מדיניות הריסת הבתים שהלכה בד בבד עם המחסור בקרקעות בניה, הגבלת פיתוח תוכניות מתאר והקצאת קרקעות לישובים ערביים, והקשיים הכלכליים ובירוקרטיים המלווים תהליך הוצאת היתרי בניה - כולם המשך של אותן הפקעות קודמות.
ואסא חטו אל-ג'ידאר (ועכשיו בנו את הגדר)
עלשאן אל-הפרדה (בשביל ההפרדה)
בשנת 2002 החלה ישראל בבניית גדר ההפרדה, הגדר שנבנתה ברובה על אדמות הגדה המערבית, נקראה "גדר הביטחון". בפועל היא כיתרה את הגדה, כלאה את תושביה והגבילה את תנועתם דרך הצבת מחסומים, והפרידה אותם מהפלסטינים בישראל. זו הייתה ההפרדה האמיתית, גדר שחצתה את הפלסטינים לשניים, כשעזה גם היא נכלאה כבר אז מאחורי גדר. ההמלצות לשיפור והגברת ההשתתפות נשארו על הנייר בעוד שבשטח, ההפרדה וההדרה רק החמירו.
כּולו שעב סופר סטאר (כולו עם של סופר סטאר)
נחנא ג'נודק יא מלחם (אנחנו חייליך מלחם)
נחנא רג'ליק יא דיאנא (אנחנו הגברים שלך דיאנא)
יא רואידה יא עטיה (רואידה עטיה -שם של זמרת)
יא חאמיית אלקד'יה (השומרת של הסוגיה – הסוגיה הפלסטינית)
השאירו את הסוגייה הפלסטינית מאחור
כל האירועים שהתרחשו בבית כאילו התעמעמו בתודעה. העולם הערבי אמנם מזדהה עם הסבל של הפלסטינים, אך הוא עסוק עכשיו בסוגייה אחרת: מי יזכה בתואר סופר סטאר. השורות האחרונות של השיר הן מעין קינה למצב אליו נקלענו. את מקומם של הקורבנות ושל המנהיגים הראויים תפסו שמות של זמרים. ההטיה של הקהל והאהדה לאחד משלושת המתחרים נראתה כמו שדה קרב בין המחנות של מלחם, של דיאנא ושל רואידה. כל העם סופר סטאר, ורואידה הסורית היא השומרת של הסוגייה, איזו סוגיה? הפלסטינים? הסכסוך הערבי- ישראלי? כל אחד יכול להבין את המילה "סוגייה" אחרת.
התיאור שניתן לזמרת בשורה האחרונה לא לועג לגברת הספציפית, שאינה יכולה לשאת על כתפיה שום סוגייה פוליטית, ואין לה יכולת השפעה. הביקורת המובלעת היא כלפי האוהדים וכל המצביעים לשלושת המתחרים, שנשאבו עמוק לתוך התחרות והשאירו מאחור את הסוגייה הפלסטינית ואת שאר הבעיות הפוליטיות במדינות ערב. בעקיפין, הביקורת מופנית גם ובמיוחד כלפי התקשורת הערבית שעסוקה בהרדמת הקהל דרך יצירת בידור שאין לו תכלית חוץ מלבדר.
האם שיר כזה היה עולה על הבמות בישראל של היום? בספק, הרי "קשה להיות ערבי".*
*קשה להיות ערבי הוא שיר ביקורתי של האומן ג'ואן ספדי.
הערות