בחסות המלחמה באיראן: ישראל מגבירה את המאמץ להשלמת סיפוח הגדה המערבית ומיסוד משטר האפרטהייד

בחסות המלחמה עם איראן, המתנחלים בגדה המערבית מסלימים את התקפותיהם על פלסטינים כשהם מנצלים את הסלמת המצב המדיני והצבאי האזורי ואת העובדה שהעולם עסוק במלחמה...התקשורת הישראלית דיווחה על גל תקיפות חדש שהחל עם פרוץ המלחמה עם איראן, הכולל ירי בנשק חי, פשיטות על כפרים פלסטיניים וגרימת נזק לרכוש. דוחות של ארגוני זכויות אדם מאשימים את המתנחלים בניצול המצב להאצת עקירת האוכלוסייה המקומית והחרמת קרקעותיה באזורי C.

ההסלמה הזו היא המשך ישיר להגברת האלימות נגד פלסטינים מאז פרוץ המלחמה בעזה, החל מהשביעי באוקטובר 2023. הממשלה הקלה מאז מאד את האפשרות לשאת נשק וחילקה נשק ומדים צבאיים למתנחלים בגדה המערבית. מאז נהרגו יותר מאלף פלסטינים בגדה בהתקפות של מתנחלים או של הצבא עצמו. 

אפשר לקבוע את נקודת ההסלמה הנוכחית מוקדם אף יותר מאוקטובר 2023, שכן מאז קמה הממשלה הנוכחית בסוף 2022, היא הסירה בעקביות את מעט ההגבלות שהיו עד אז על אלימות המתנחלים. תמיכה זו היא הגורם המרכזי שבגינו התגברה אלימות המתנחלים נגד הפלסטינים בגדה המערבית.

האלימות המתגברת היא חלק ממדיניות ישראלית רשמית לכפיית מציאות התיישבותית חדשה בגדה המערבית, וחלק מהסיפוח הזוחל של קרקעות באזורים המסווגים כאזורי C. המלחמה באיראן יצרה "חלון הזדמנויות" למתנחלים, במקביל לשינויים שעשתה הממשלה בהסדרי הקרקעות בגדה המערבית. בין השינויים: הסרת האיסור על יהודים לקניית קרקעות בגדה המערבית, הסרת סיווג רישום הקרקעות, ביטול פיקוח המנהל האזרחי על עסקאות הקרקעות, חידוש הסדרי הקרקעות ורישומן לפי בעלות, והאצת ההכרזה על קרקעות ציבוריות פלסטיניות או קרקעות שמבנה בעלותן לא ברור כ־‏"קרקעות מדינה". המהלכים המשפטיים האלה, לצד האלימות, מאיצים את ההשתלטות על אדמות בגדה והפיכת שטחים רחבים ל"נקיים מפלסטינים".

מאמר שפרסם סגן ראש מועצה אזורית שומרון, דוידי בן ציון, באתר Ynet שכותרתו "בין טהרן לג'נין", חושף מה מנסים המתנחלים לקדם בצל המלחמה באיראן: בן ציון קורא במאמרו לממשלה להמשיך ולנצל את המומנטום של "המערכת האזורית המשתנה", והתמיכה הברורה של ארה"ב בישראל  למאבק ב־"טרור", כדי לטפל ב־"שורש תשתיות הטרור והאמל"ח ביהודה ושומרון". לפי בן ציון, "זה בדיוק הזמן לחשוב על מהלך עמוק ויסודי יותר, שיטפל בתשתיות הטרור, במחסני הנשק ובמערכי ההברחה שמאיימים להתפוצץ בעתיד.". בכך, מנסה בן ציון לדרבן את הממשלה לנצל את תקופת המלחמה כדי להטיל עוד מגבלות על הפלסטינים ולהרחיק אותם מאדמות סמוכות להתנחלויות. 

חלק ממתנגדי המדיניות הנוכחית של ישראל בגדה טוענים שמאז שהחלה הממשלה הנוכחית לפעול בסוף שנת 2022, מצליחה סיעת "הציונות הדתית" לכפות את האידיאולוגיה שלה על המדינה, למרות שהיא מייצגת מיעוט שלא עובר את אחוז החסימה לפי סקרי הבחירות האחרונים. לפי תיאורו של אחד העוקבים (מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת ת"א) אידיאולוגיה זו שואפת "לשנות את הדנ"א של הגדה המערבית (מתחת לראדאר)", והגעה לנקודת "האל-חזור" שבה לא ניתן יהיה לפצל בין שני העמים, או להקים מדינה פלסטינית. 

השר בצלאל סמוטריץ', יו"ר סיעת "הציונות הדתית", הציע לפני כמה חודשים תוכנית פעולה מפורטת ליישום החזון הזה, בהתאם ל־"תוכנית ההכרעה" שפרסם בשנת 2017. לפי התוכנית המוצעת, יש לספח 82% מקרקעות הגדה המערבית, כולל קלקיליה ובית לחם, וליצור מובלעות פלסטיניות הדומות לבנטוסטאנים שהקים משטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

אבל ההצבעה על מפלגת הציונות הדתית כמקדמת היחידה או העיקרית של החזון הזה מתעלמת מההיסטוריה הקרובה.  מניעת הקמת מדינה פלסטינית בשטחים שנכבשו בשנת 1967 אינה רק המטרה של הימין הישראלי הנמצא בשלטון כיום, אלא גם של רבים מהמחנה שאמור להיות אופוזיציה. ראשי הממשלות ממפלגת העבודה אחרי הסכם אוסלו, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק, התנגדו לכך. כמו כן, החתירה להפרדת האוכלוסייה שברצועת עזה מהאוכלוסייה בגדה המערבית כתנאי הכרחי למניעת הקמת מדינה פלסטינית החל בשנות התשעים של המאה העשרים. יש לציין שעקירת הפלסטינים לפי העקרון "יותר קרקע, פחות ערבים" היה העקרון והקו המנחה עליו הסתמכה התנועה הציונית עוד לפני שנת 1948, וזהו העקרון שלפיו פותחו התוכניות הדמוגרפיות בעזה ובגדה המערבית.

הממשלות השונות מאז 2012 עובדות לפי המלצות "הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון" בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי, שקבעה שאין כיבוש בגדה המערבית. מסקנת הוועדה "שאין כיבוש" הסתמכה על כך שישראל כבשה את הגדה המערבית מירדן, וכי מלכתחילה הייתה מחלוקת לגבי הריבונות עליה. ירדן הכריזה בשנת 1988 על התנתקות מהגדה המערבית וויתרה על כל טענה ודרישה גיאוגרפית ואזורית לגביה..

היה ברור בזמנו שדוח "הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון" מתבסס על המורשת, או על ההשפעה הפתוחה של הסכם אוסלו שקבע שיש להשאיר שטחים נרחבים מהגדה המערבית (יותר מ־60%) בידי ישראל עם מספר קטן של פלסטינים. כמו כן, ברור שמגזר המתנחלים ותומכיהם ההולכים ומחזקים בממסד הישראלי החל משנות התשעים, שמו להם למטרה את מניעת החזרת הגדה המערבית לידי הפלסטינים, וזאת על ידי הגברת הקמת מאחזי התנחלויות והסלמת השימוש באלימות ללא כל עונש או הרתעה. בנוסף, מגזר המתנחלים מפעיל לחץ פוליטי עצום על המנהל האזרחי למניעת כל בנייה פלסטינית, ולאחרונה באמצעות חוקי הסיפוח הרשמיים שהוגשו לרשות המחוקקת.