פלסטינים, קאן ועכשיו

הפעם לא היה צורך להתחזות לאבטיח. במסגרת פסטיבל קאן ה־78, התנוסס דגל פלסטין במלוא הדרו וזימן אנשים רבים לביתן בו נכחו עשרות אנשי קולנוע פלסטינים. אמנם אנשי הקולנוע שהגיעו לפסטיבל היוקרתי דיברו על קולנוע, אבל הם גם דיברו על עזה, והגדה המערבית, והמלחמה, וההרס, ועל הישרדות והיכולת להמשיך לספר את הסיפור, גם באמצעות מצלמה.

בנאום הפתיחה של הפסטיבל, הזכירה השחקנית ג'ולייט בינוש את הצלמת העזתית, פאטמה חסונה, כצעירה תוססת המחזיקה בידיה מצלמה ומתעדת את החיים היומיומיים העקובים מדם, ומחברת את סיפורהּ המשפחתי הכואב משנת 1948 למציאות של היום. בזמן שסרט המתעד את חייה הוקרן בפסטיבל קאן, נהרגה חסונה בתקיפה ישראלית על ביתה, ולא הספיקה לחלוק את רגעי השמחה עם הבמאית האיראנית, סבּידה פארסי, ולשמוע את מחיאות הכפיים הסוערות בתום הקרנת הסרט המתעד את חייה, "שים את נשמתך על כף ידך, ולך".

למרות הטרגדיה הנוראה של הרג חסונה, הפלסטינים לא חזרו הביתה בידיים ריקות. התאומים הבמאים, טרזן וערב נאסר, חזרו לעיר גלותם ובידם פרס הבימוי במסגרת תחרות "Un Certain Regards" עבור בימוי הסרט "היו ימים בעזה", והצליחו לרגש את הקהל שהיה באולם, ואת הקהל שבבית.

פרס נוסף היה מנת חלקה של הבמאית לילא עבאס, במאית הסרט "תודה שאתה חולם איתנו". השחקן והבמאי תופיק ברהום, יליד עין ראפה ליד ירושלים, כיכב בתחרות הרשמית והביא הביתה את פרס הסרט הקצר, "אני שמח שאתה מת עכשיו".

אוסף של 24 סרטים קצרצרים שניהל והגה הבמאי ראשיד משהראווי, הוקרן בפסטיבל קאן (הקרנת האוסף נאסרה בישראל). האוסף "מטווח אפס" שיקף לקהל את חייהם וסיפוריהם המרגשים של יוצרים וחובבים מרצועת עזה. בימים כתיקונם, הקרנת אוסף שכזה במסגרת אירועי פסטיבל נחשב כמו קאן היה מזמן שיח על אמפתיה ובחינה מקרוב לטיב היצירה. בימים כתיקונם, האוסף אף היה מועמד לקבלת פרס עבור "היצירה הטובה ביותר". 

התחרות הרשמית והתחרויות הנלוות אליה, הביתנים, היוצרים, הפאנלים, השיח, המפגשים, ההקרנות, המוסיקה, התלבושות – כולם היו מדהימים ומחממי לב. אולם, השיא המרגש ביותר בפסטיבל היה רגע ההכרזה על הקמת קרן תמיכה פלסטינית שתתחיל את דרכה בתמיכה בסרטים קצרים וסרטים דוקומנטריים, תוך שאיפה לתמיכה בסרטים עלילתיים באורך מלא בקרוב.

קרן התמיכה הזו, שהוכרזה על ידי מכון הקולנוע הפלסטיני (Palestine Film Institute- PFI), היא צעד שלא ניתן להפריז בחשיבותו לסלילת הדרך לעצמאות קולנועית ולחיזוק הנרטיב הפלסטיני. חשיבות הקרן נובעת מהשפעת הפוליטיקה על תהליך קבלת ההחלטות בקרנות התמיכה הקיימות הכופה שינויים רבים על תסריטים הנכתבים בידי פלסטינים. הקרן הזו, מוגבלת ככל שתהיה, מהווה אמירה פוליטית ואומנותית בלתי מתפשרת, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, בתקווה להתהוות קולנוע פלסטיני, ולא רק קולנוע של פלסטינים.

*סמאח בסול, פובליציסטית, מבקרת וחוקרת קולנוע.