למה סברה?

סַבְּרָה הוא מגזין פלסטיני מקוון בשפה העברית, שנוצר במטרה לספר סיפורים פלסטיניים – מאת פלסטינים/ות, על פלסטינים/ות – עבור קהל ישראלי, באופן ישיר ובלתי אמצעי. הצורך ב"סברה" נולד מתוך ההבנה כי דמותו, אנושיותו, וחווייתו האישית והקולקטיבית של הפלסטיני במדיה ובתקשורת העברית עוברת, מאז ומעולם, דה-הומניזציה וסטריאוטיפיזציה – לעיתים בכוונת מכוון ולעיתים מתוך גזענות בנאלית מושרשת.

סַבְּרָה הוא פרי מחשבתה של קבוצת עיתונאים ועיתונאיות פלסטינים, המודעים לחשיבות הקריטית שבהשמעת קולו של האדם הפלסטיני, במיוחד בקרב קהלים שבהם העוינות והגזענות נגדו מושרשות. עבורנו, זו אחת הדרכים לאתגר ולשנות תפיסות אלו, וגם לחשוף קהל ישראלי לתוכן שלא מקבל במה במדיה ובתקשורת הישראלית. חשוב מכך, תוכן זה אינו עובר עריכה או צנזורה ישראלית.

השם "סַבְּרָה" (סברס בעברית) נבחר מתוך רצון לעשות ריקליימינג לפרי שהפך לסמל בנרטיב הציוני, תוך מחיקת הפלסטינים וההיסטוריה שלהם. זאת, למרות שהסמל עצמו התפתח והתעצב בהשראת ההוויה והחיים הפלסטיניים. עבור פלסטינים, "סַבְּרָה" הוא לא רק קקטוס; משוכות הצבר הן זיכרון לכפרים מגורשים, וגם סמל לנחישות, חיבור לשורשים ועמידות מול מציאות קשה ומורכבת.

מאז הצהרת בלפור ועד היום, הפלסטיני והפלסטינית מתמודדים עם ניסיון מתמשך למחיקת קיומם, ההיסטוריה שלהם והשמעת קולם. סַבְּרָה נוצר במטרה לשמש מרחב לקול הפלסטיני, מתוך תקווה לפרוץ את החומה שנבנתה במשך שנים בתודעה הציבורית הישראלית.

בעוד שלישראל יש פלטפורמות וערוצים רבים בשפה העברית והערבית, שבאמצעותם היא מציגה את הנרטיב שלה בהתאם לאינטרסים שלה, הנרטיב הפלסטיני – ובמיוחד קולם של אנשים רגילים – כמעט ואינו חודר לתודעת הציבור הישראלי. למעט כמה פלטפורמות שמאלניות או ליברליות, שממילא מצומצמות מאוד והמגבלות עליהן רק הולכות ומחריפות.

משום שעיתונות ותקשורת המתמקדות בנושאים פלסטיניים מנקודת מבט פלסטינית בעברית כמעט ואינן קיימות, נולד הרעיון של סַבְּרָה – פלטפורמה פלסטינית לחלוטין. מטרתה המרכזית היא להנגיש את הנרטיב הפלסטיני על מגוון קולותיו וגישותיו, באופן ישיר וללא תיווך.

המונח "נרטיב" אינו מתייחס רק לחדשות, אירועים או עמדות פוליטיות. הוא כולל את ההיסטוריה, התרבות, החיים לפני ואחרי הנכבה, הדמויות הבולטות, ומשאלות הלב של האדם הפלסטיני.

היכרות עם הנרטיב של האחר שחי על אותה פיסת אדמה פותחת אופקים ומאפשרת דרכים לדיאלוג – או לפחות למצב שונה מהמציאות הקיצוניות שמאפיינת את הרחוב הישראלי היום. השפה העברית היא רק הצעד הראשון של סַבְּרָה בדרך להפיכתה לפלטפורמה פלסטינית רב-לשונית.

בהשראת הפילוסוף האיטלקי אנטוניו גראמשי, שכתב: "אני פסימיסט מתוך הגיון, אבל אופטימי מתוך רצון," אנו משיקים את סַבְּרָה היום, ביום הבינלאומי להזדהות עם העם הפלסטיני. אנו עושים זאת מתוך האופטימיות של הרצון לחיים, לצדק ולחירות – למרות כל הסיבות המשכנעות להיכנע לפסימיות. כמו הצבר, נישאר ונמשיך לספר.