עוברים מוקפאים מול טנק מרכבה - כך הושמד מרכז הפוריות הגדול בעזה יחד עם 4000 עוברים ואלפי חלומות של משפחות שקיוו לילד

תחקיר זה שהתפרסם במקור בערבית במרכז אריג' מתעד את השמדת העוברים במרכז הפוריות הגדול ביותר ברצועת עזה, מרכז אל בסמה, שבו נשמרו כ-90% מהביציות המופרות ברצועה. הדוח המתאר את פשע המלחמה הזה מבוסס על עדויות של פלסטינים שהיו באזור בזמן שהצבא הישראלי השתלט עליו, פרסומים של הצבא עצמו, וכן עדויות נשים ובני זוגן שעובריהם הוחזקו במתחם בנק העוברים. התחקיר מוסיף פרטים על התיעוד שפרסמה פרח כרים ב"סברה" 

בדצמבר 2023, כבר בחודשים הראשונים של מלחמת ההשמדה בעזה, הצבא הישראלי הפגיז את "המרכז הרפואי אלבסמה" – מרכז הפוריות הגדול ביותר ברצועת עזה. כתוצאה מהתקיפה, כ־4,000 עוברים מוקפאים ו־1,000 דוגמיות זרע וביציות הושמדו.

"הלב שלי דואב... כל זיכרונותיי, תקוותיי והעתיד שלנו היו במקום הזה". זה מה שאמרה עאליה עבד אל-רחמן כשהיא בוכה בעצב על עובריה שהושמדו במרכז אלבסמה.

עאליה ובעלה עברו טיפולי פוריות במרכז אלבסמה במשך שמונה שנים. למרות שנקלטו כמה הריונות בהפריה חוץ גופית, כל ההריונות שלה נגמרו בהפלות.

עאליה בת 36 היום, ועדיין חשוכת ילדים.  כשהמרכז הרפואי אלבסמה הופגז, היא איבדה עוברים מופרים שקיוותה להצליח לקלוט ברחמה. עאליה ובעלה התמודדו עם קשיים כספיים ונאבקו כדי לחסוך מספיק כדי להתחיל את הטיפולים: "הייתי חוסכת כל מה שאני יכולה. אני ובעלי השתתפנו בקבוצות חיסכון קבוצתיות ונמנענו מלבזבז כסף על עצמנו כדי שיהיה לנו מספיק. קיבלנו עזרה כספית מקרובי משפחה. אפילו מכרתי את כל תכשיטי הזהב שהיו לי". עאליה יודעת שהיא ובעלה לא יוכלו להתחיל את התהליך מחדש בגלל הקשיים הכספיים שהמלחמה גרמה: "הבית שלנו נהרס, כבר אין לנו דבר בעולם הזה".

עדות: ימיו האחרונים של מרכז הפוריות

לאחר שכוחות הצבא הישראלי פשטו על שכונת אלדרג' בעיר עזה, מוחמד חלים (שם בדוי) ובני משפחתו עקרו מהשכונה. חלים מעיד שבשניים בדצמבר 2023 הוא ומשפחתו הגיעו לרחוב אלג'לאא לבית בני משפחה הגרים ברחוב שבו היה ממוקם מרכז אלבסמה, וכי המרכז עדיין עמד על תילו באותו יום, ולא נגרם לו שום נזק.

למחרת, בשלושה בדצמבר 2023, התעוררו בני המשפחה לקול כלים צבאיים שעמדו מול הבניין בו שהו. חלים הבין במהרה כי הם מוקפים ללא כל אפשרות לצאת. בני המשפחה חששו שהצבא יהרוג או יעצור אותם אם יצאו מהבניין, ולכן הם הסתתרו בבית ונזהרו לא להשמיע קול. לדברי חלים: "אם הם היו יודעים שאנחנו נמצאים בבית, הם היו מוציאים את כולנו להורג במקום".

המצור על הבית ועל הבתים הסמוכים נמשך עשרה ימים. חלים ובני משפחתו היו היחידים בתוך הבניין. הם ניזונו מהמזון שהיה בבית ובדירות הסמוכות באותו בניין. באותה עת, הטנקים הישראלים הוצבו במרחק של כ־90 מטרים ממרכז אלבסמה.

לפי חלים: "באחד מימי המצור, עליתי לקומה הרביעית. ראיתי משם את נקודת התכנסות החיילים בצומת אלזהארנה, ליד מרכז אלבסמה. היו שם גם ארבעה דחפורים וחמישה טנקים. כוחות הצבא התקדמו לאט והטילו פגזים על החנויות בזמן שסרקו את המקום. הם באו מכיוון מרכז אלבסמה, ואז המשיכו להתקדם ברחובות האחוריים". 

חלים אישר כי כוחות הצבא שרפו את הבתים הסמוכים, כולל המבנה שבו הוא ומשפחתו מצאו מקלט. בתאריך 13 דצמבר 2023, הבניין עלה באש מפגז טנק ישראלי. בני המשפחה עברו לקומות העליונות כדי להימלט מהאש, אך הלהבות התגברו ועלו למעלה. בני המשפחה השתמשו בקרש כדי לעבור לבניין סמוך ולהימלט מהאש. "הסתכלתי מהחלון, השריפה אחזה בבית שלנו, בבתים הסמוכים ובחנויות", אומר חלים. הוא גם מעיד שהצבא הטמין חומרי נפץ בבית סמוך ופוצץ אותו לאחר מכן.

חלים ובני משפחתו הצליחו לעזוב את הבית עם שחר ביום שלמחרת, לאחר שפסקו קולות ההפגזות והדחפורים. השכונה נדמתה לעיר רפאים וחלקים ממנה עלו באש. לאחר שהצבא הרס את המקום כליל, נגמרו ימי המצור.

עדותו של מוחמד חלים תואמת את עדותו של זייד עומר (שם בדוי), שגם הוא התגורר ברחוב אלג'לא'א באותה תקופה. גם עומר מעיד שהכלים הצבאיים התכנסו בצומת אלזהארנה הקרוב למרכז אלבסמה.

שליטה הדוקה

לפי עמנואל פביאן, כתב "ישראל היום" שביקר בכיכר פלסטין עם עיתונאים אחרים בתאריך 19 בדצמבר 2023, הצבא הישראלי אכן הידק את אחיזתו באזור. כיכר פלסטין נמצאת במרחק כ־500 מטרים ממרכז אלבסמה לפוריות. פביאן מאשר כי נשמעו פיצוצים מתמשכים בגלל הפצצות אוויריות והפגזות טנקים לכל אורך ביקור העיתונאים שהתרחש "תחת שליטה צבאית הדוקה".

בבדיקה בארכיון אתר הצבא הישראלי ובחשבונותיו ברשתות החברתיות, מופיע מפקד יחידת השריון 401 (דאז), תת-אלוף בני אהרון, כשהוא נמצא באזור קרוב למרכז אלבסמה לפוריות. לאחר ניתוח ציוני הדרך המופיעים בסרטון והתאמתם לקואורדינטות בגוגל ארת', נמצא כי המיקום בסרטון בו מופיע תא"ל אהרון המופיע בסרטון מרוחק כ־300 מטרים בלבד ממרכז אלבסמה. הסרטון פורסם יום לאחר ביקור העיתונאים הישראלים באזור.

שמו של אהרון בלט באירוע שבו נהרגה הילדה הינד רג'ב בשכונת תל אלהווא, כאשר תקף הצבא הישראלי רכב בו נסעה רג'ב עם בני משפחתה, מה שהוביל להריגת כל מי שהיה ברכב. בנוסף, הצבא תקף את רכב האמבולנס שהגיע למקום כדי להציל את הילדה.

במאי 2025 הגישה קרן הינד רג'ב בבריסל תלונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד בני אהרון על ביצוע פשעי מלחמה, ועל אחריותו הישירה לרצח הינד רג'ב.

אבדן כפול

בתאריך 29 בדצמבר 2023, הצבא הישראלי נסוג מחלקים מרחוב אלג'לא'א, והשאיר מאחוריו הרס רב במקום. כאשר עובדי מרכז אלבסמה הצליחו לחזור למרכז ובדקו את מיכלי העוברים, הם מצאו שאלה הושמדו כליל. 

הצלבת העדויות מעלה שהפגיעה שהשמידה את כל מאגר העוברים קרתה בין ה-3 ל-29 בדצמבר, בזמן שהצבא הישראלי שלט באזור, פוצץ ושרף מבנים בו באופן שיטתי. עדויות נשים שהיו מטופלות במרכז אל בסמה לפני הפגיעה מבהירות את גודל האבדן שהביאה הפגזת המרכז. 

נורה הייתה תחת השגחת הצוות הרפואי במרכז אלבסמה לאחר שהצליחה להרות בהפריה חוץ גופית לפני המלחמה. למחרת הנסיגה הצבאית מהרחוב, חוותה נורה אבו אלקמבז לידה מוקדמת, ואיבדה את שני העוברים אותם נשאה ברחמה במשך שבעה חודשים. 

כאילו שהאבדן הזה לא נורא דיו, נורה איבדה גם שני עוברים מופרים שנשמרו בבנק העוברים. נורה ובן זוגה סבלו מאי פריון במשך זמן רב, ושילמו סכומים גדולים במהלך שנות הטיפול הארוכות והמפרכות. "מכרתי את כל תכשיטי הזהב שלי. כמו כן, בן זוגי ואני הצטרפנו לקבוצות חסכון משותפות. הוצאנו 10,000 דולר בשנים האחרונות על טיפולי פוריות".

הזכות לטיפול ומעקב רפואי נשללה מנורה בזמן המלחמה. כמו רוב תושבי רצועת עזה,היא נאלצה לעקור מביתה מספר פעמים והלכה ברגל מרחקים ארוכים בגלל היעדר אמצעי תחבורה בעזה. וכמובן, לא הייתה לה גישה כלשהי למזון בריא וטיפולים חודשיים הדרושים לטיפולי פוריות. על כך אומרת נורה: "נאלצתי לאכול לחם רקוב כדי שהעוברים שהיו ברחמי לא יגוועו ברעב".

נורה היתה בחודש השביעי להריונה ותחת הפצצות ומצור קרוב לשלושה חודשים כשהתחילו הצירים, היא הועברה לבית החולים בעזרת עגלת משא רתומה לסוס. בבית החולים לא היו אינקובטורים לפגים, ולכן התאומים נפטרו זמן קצר אחרי לידתם.

נורה מרגישה יגון כבד בעקבות מות התאומים: "הלוואי ואני הייתה מתה והם היו נשארים בחיים". ולגבי אובדן העוברים היא אומרת: "כל מה שאני ובעלי ייחלנו לו נגדע ברגע אחד".

תמונות שצולמו על ידי אחד מאנשי הצוות במרכז אלבסמה לאחר נסיגת הצבא הישראלי בסוף דצמבר 2023, חושפות את מימדי ההרס והחורבן במקום. מיכלי העוברים ניזוקו, וחדרי המבנה נהרסו כמעט כליל. בחזית הבניין החיצונית ישנם אינספור חורים שנגרמו כתוצאה מירי מסיבי, וחללים פנימיים נפערו כתוצאה מירי פגזים. כמו כן, החומה הקדמית של הבניין וחלקים מהרחוב נהרסו כליל.

לפי איעתימאד ג'ונדייה, האחות הראשית במרכז אלבסמה, חדרי מיכלי העוברים וחדרי הניתוחים ניזוקו יותר מכל חלל אחר בבניין. כתוצאה מכך, נפגעו כ־4,000 עוברים מוקפאים וכ־1,000 דוגמיות זרע וביציות של זוגות שקיוו להביא ילדים לעולם. "יש נשים שאיבדו את העוברים הקפואים שלהן ובעליהן נהרגו במהלך המלחמה", הוסיפה ג'ונדייה. היא מסבירה שבין הזוגות שנפגעו נמצאים כאלה שקשה להוציא מהם דגימות לצורך ביצוע הפריה חוץ גופית. כמו כן, היא מאשרת שבין המטופלות יש נשים בגיל מתקדם שבו איכות הביציות פוחתת, ויהיה להן קשה עוד יותר להרות, אפילו עם סיוע.

ד"ר בהא'א אלג'לאייני, מנהל מרכז אלבסמה, מאשר שהמרכז היה יעד לשלוש הפגזות. אלג'לאייני מסביר כי שני פגזים פגעו במתקנים החשובים ביותר במרכז, כלומר מעבדת הגנטיקה ומעבדת העוברים שנמצאת בפינה הצפון-מערבית של הבניין, שם התפוצץ פגז והרס את חדר הניתוח וחדר העוברים. לפי אלג'לאייני, מיכלי העוברים הקפואים אינם מכילים רק עוברים של מטופלים המופנים למרכז, שכן מרכזי פוריות אחרים מאחסנים עוברים קפואים במרכז אלבסמה משום שאין ברשותם מיכלים דומים.

המאמץ לשמור על העוברים

ד"ר מוחמד ע'גור, אחראי מעבדת העוברים במרכז אלבסמה, אומר כי היה בקשר בתחילת המלחמה עם קרוב משפחה ועם אחד מעובדי המרכז שגרו ברחוב אלג'לא'א. השניים נהגו לבדוק את מצב המרכז בתקופה זו ולדווח לד"ר עג'ור. "הביקור האחרון במרכז הזה היה בשני או בשלישי בדצמבר 2023", מוסיף עג'ור. דיווח זה תואם לעדותו של מוחמד חלים על שלמותו של הבניין באותו יום.

"היינו מודאגים מתחילת המלחמה מאפשרות אובדן העוברים משום שלא ניתן לספק חנקן נוזלי המתאדה באופן טבעי. ידענו שהדגימות ייפגעו אם לא יטבלו בנוזל".

ד"ר עג'ור הצליח ליצור קשר עם מפעל לייצור חנקן, ונמסר לו שיש 50 ליטר חנקן במלאי, ולכן החל ליצור קשר עם נהגי אמבולנסים שנעו מדרום לצפון כדי להבטיח קבלת הכמות למרכז, כמות שמספיקה לחודשיים בלבד. "המתקפה הקרקעית התקדמה באותו זמן. טנקים הגיעו לרחוב אלג'לא'א, שם נמצא המרכז הרפואי. פחדנו ממחסור בחנקן הדרוש לשמירה על הדגימות, לא מהפגזה ישירה".

המטרה: השמדה

ועדת החקירה העצמאית הבינלאומית מטעם האו"ם בנוגע לשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, וישראל, קבעה כי כוחות הביטחון הישראליים תקפו והרסו במכוון את מרכז הפוריות הרפואי אלבסמה – מרכז הפוריות המרכזי בעזה. כוחות הביטחון הישראליים השמידו את כל הדגימות הביולוגיות שנאגרו לילודת פלסטינים עתידיים.

הוועדה קבעה כי ההפגזה נעשתה בכוונה תחילה להשמדת הפלסטינים כקבוצה, באופן מלא או חלקי, וכי זוהי המסקנה הסבירה היחידה שניתן להגיע אליה בשל מעשים אלה. הוועדה הבהירה בדוח שלה שהיא לא מצאה כל ראיה לכך שהמרכז הרפואי אלבסמה היה יעד צבאי לגיטימי בזמן שהכוחות הישראליים הפגיזו אותו. לבסוף, הדוח קובע כי הריסת המבנה הייתה צעד שנועד למנוע לידות בקרב הפלסטינים בעזה, מה שנחשב להשמדה המונית לפי אמנת רומא, והאמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם.

עו"ד אנג'לי בארין, מנהלת קליניקת זכויות האדם הגלובלית בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו, מסבירה שלפי המידע הזמין כיום, המתקפה על מרכז אלבסמה היא קטסטרופלית ומהווה ראייה חזקה לפשעים על פי החוק הבינלאומי. תחת חוקי המלחמה המקובלים, המרכז אמור ליהנות מהגנה מיוחדת. בארין טוענת גם כי מאחר והוא היה מרכז הפוריות הגדול ביותר בעזה, ואיחסן אלפי עוברים, ביציות וזרע לא מופרים, הוא היה בעל חשיבות רבה לפלסטינים השואפים ללדת. הרס מרכז אלבסמה השאיר אלפי משפחות פלסטיניות ללא תקווה לחיים טובים יותר, וזה אבדן שלא ניתן לפצות עליו.

בארין העידה בפני ועדת החקירה העצמאית הבינלאומית של האו"ם על מרכזי הפוריות בעזה, ועל ההרס הרב  בהם. לפני שהוועדה פרסמה את הדוח שלה אודות השימוש הישראלי באלימות רבייתית נגד פלסטינים בעזה, בארין הציגה בפני הוועדה את מה שהתרחש במרכז אלבסמה. "בעוד שהשמדה המונית היא לעיתים תהליך של אירועים ופעולות רבים, ועדת החקירה של האו"ם מצאה כי התקיפה על מרכז אלבסמה היא אחת הראיות החשובות ביותר שעליהן התבססו מסקנותיה", אומרת בארין.

כדי להגיע למסקנה שקיימת השמדה המונית, יש להוכיח שני מרכיבים: מעשים חומריים המהווים השמדה המונית, והמרכיב המוסרי השני שדורש כוונה מסוימת מצד הפושעים 'לכאורה'.

בארין אומרת שלעיתים קרובות הדבר הקשה ביותר הוא הוכחת כוונה. יחד עם זאת, ובהתבסס על הראיות שנאספו, ועדת החקירה קבעה בספטמבר 2025 כי "כוחות הביטחון הישראליים היו מודעים לתפקוד המרכז והתכוונו לכוון אליו ולהשמיד את חומר הרבייה הכלול בו".

בהתבסס על הערכת הוועדה לגבי המתקפה על מרכז אלבסמה, ועל סמך ראיות נוספות הקשורות לפגיעה במתקני פוריות נוספים בעזה, הוועדה קבעה כי גם מרכיבי הכוונה וגם המרכיבים החומריים של הפשע הוכחו.

בארין סבורה כי עדויות עדי הראייה שראו טנקים ישראליים ליד המרכז הרפואי אלבסמה, כמו גם האישור שכוחות ישראליים שלטו באזור הסמוך בתקופת ההפגזה לכאורה, כולם תורמים לחיזוק הראיות לגבי הגורם הפושע האפשרי. 

מוחמד חלים לא שכח את הימים הקשים שראה במהלך המצור ברחוב אלג'לא'א. על עקירת בני משפחתו משם אומר חלים: "החלטנו להתחלק לזוגות, ושכל זוג יישאר רחוק משאר הזוגות כך שאם נהיה מטרה של הצבא, עדיין יישאר מי שישרוד כדי לספר את מה שקרה".