סברה — מגזין פלסטיני בעברית

דילמת הסמל של  סולימאן מנסור: איפה שמבקרים מערביים ראו קיטש, פלסטינים ראו הוכחה לזהות

ב-24 באוגוסט 2026, הלך לעולמו האמן הפלסטיני החלוצי סולימאן מנסור בבית החולים בירושלים, כשהוא בן 79. מנסור, שנולד ב-1947 בכפר ביר זית, גדל לתוך מציאות קשה של מלחמות, עקירה ופליטות, מהנכבה ועד הנכסה. לאורך למעלה מחמישה עשורים, הוא לא היה רק צייר; הוא היה האיש שניסח את הזיכרון החזותי של העם הפלסטיני ויצר אתוס של "צוּמוּד" (עמידה איתנה והיאחזות בקרקע). הוא ייסד תנועות אמנותיות חשובות, הציג ברחבי העולם וזכה בפרסים יוקרתיים. עם מותו, ניצת מחדש הדיון אודות סגנון יצירתו בקרב מבקרי אמנות. עבודותיו המוקדמות והמוכרות ביותר של מנסור – כמו הציור המפורסם "גמל המשאות" מ-1973 – מלאות בסמלים לאומיים ברורים מאד וישירים: עצי זית, תפוזים, כאפיה, נשים בלבוש מסורתי וכיפת הסלע. הציורים הללו נועדו להזכיר "גן עדן אבוד" של חיי כפר שלווים לפני החורבן – הנכבה. מבקרי אמנות בעלי מבט עכשווי ומערבי נוטים לראות בשימוש החוזר בסמלים הללו קיטש. לטענתם, מדובר באמנות פשטנית ומסחרית שמעוררת נוסטלגיה שטחית והופכת את הפלסטיני לדמות פלקטית של קורבן או גיבור. המבקרים יטענו שזה מונע עיסוק בבעיות מורכבות יותר בתוך החברה.