סברה — מגזין פלסטיני בעברית

בנוכחות הרעב... סיפורי עזה נכתבים במלח ובדמעות

במחנות ובבתים ההרוסים הפכה הפסטה לתחליף היחיד ללחם. היא מבושלת במים רותחים בקושי ומוגשת כארוחה על בסיס כמעט יומיומי, אותה עוטפות הדמעות, האימהות, בניסיון נואש להשקיט את רעבונם של ילדיהן הקטנים, בשעה שהן אומרות להם שמה שהם אוכלים זה "סינייה אדומה" (מנה המכילה בדרך כלל עוף, ירקות ואורז). הילדים מאמינים למילים אלה, למרות שהם מכירים את המציאות הטרגית. עדשים הפכו בן הלוויה היחיד של תושבי עזה בכל ארוחה. הטעם שלהן לא משתנה, אך זו דרכם היחידה למלא את קיבתם, שכמעט צועקת מרעב.