לקחת את המיקרופון לידיים
היא זוכרת את הרגע שבו החליטה. היא ישבה מול הטלוויזיה וצפתה בכתבה על הכפר שבו גדלה, על הרחוב שהכירה, המשפחות שידעה את שמותיהן, ומשהו בה נצרב. לא כעס בלבד, אלא תחושה ברורה שהסיפור שמופיע על המסך הוא סיפור אחר לגמרי מזה שהיא חיה. האנשים שהופיעו בו תוארו באופן שונה מאד מכפי שהיא מכירה אותם, והמציאות שסופרה לצופים הייתה מציאות מעוותת, חלקית, מרוחקת. באותו רגע אמרה לעצמה: "אני רוצה להיות זאת שמספרת. לא זאת שמספרים עליה.
לילא בתריס . 23 ביולי 2026